שפת אמת, במדבר, קרח ט״זSefat Emet, Numbers, Korach 16
א׳תרנ"א
1
ב׳איתא במשנה מחלוקת שאינה לש"ש אין סופה להתקיים זו מחלוקת קרח כו'. דכתיב בספר מלחמות ה' את והב בסופה ודרשו חז"ל אב ובנו שעוסקין בתורה נעשו כאויבים זה לזה ובסוף נעשו אוהבים ע"ש. וזהו פי' מחלוקת לשם שמים ואז נק' מלחמות ה' לכן סופה להתקיים זה הוהב בסופה. כי באמת שלום שהוא מדה טובה הוא ג"כ מתוך המחלוקת שהרי לא שייך שלום רק בין ב' צדדים. אבל [*אם] הוא במחלוקת שלשם שמים זוכין אל השלום. כי באמת כל אדם יש לו דיעה מיוחדת בתורה וכל בעל מחלוקת צריך לידע כי גם לחבירו יש דיעה אחרת ולא להיות עומד על דעתו רק לבקש האמת ואז השי"ת מאיר עיניהם ונעשה השלום מתוך המחלוקת. ואמת כי בסופה הוא בחי' השלום בחי' יוסף הצדיק. וכן הוא בעוה"ז שכל התולדות באין מזו"נ ויש לכל אחד ענין מהופך דכתיב כנגדו. ומ"מ שניהם לדבר אחד מתכוונים ונעשה שלום בסוף. וכן הוא בפנימיות כל ימי המעשה יש לכל יום ענין מיוחד ולכן שבת השלים העולם שהי' חסר מנוחה שהוא בחי' אהבה בסופה ואז נעשה שלום וכתיב אח"כ אלה תולדות השמים והארץ ע"ש. וזה ענין עונתן של ת"ח משבת לשבת. ובאמת השלום אינו בעוה"ז רק בכח סייעתא דשמיא כמ"ש במד' בראשית אמת ושלום אמרו אל יברא דכולא שקרים וכולא קטטה. ולכן האוחז במחלוקת יותר מדאי אין לו קיום בעולם. ומשה רבינו ע"ה זכה לתורת אמת. ואהרן זכה לבחי' השלום. וקרח הי' היפוך אהרן בעל מחלוקת. ודתן ואבירם היפוך משה רבינו ע"ה בעלי שקרים. וזהו ענין בליעת פי הארץ ואיתא כי פי הארץ נברא בע"ש ביה"ש. ורחוק הדבר שיהי' המכוון רק על בליעת הרשעים. אבל הענין הוא כנ"ל כי העוה"ז חסר השלימות. ולכן הארץ צריכה לקבל גמר השלימות מן השמים והוא שהי' העולם חסר מנוחה. ונפתח הפה בבוא השבת לקבל השלמה מלמעלה. כמו שאנו מקבלים השבת כמו כן כלל הבריאה מצפה אל השלימות הבא בשבת. והוא דביקות הכל בשורש ואז זוכין גם בעוה"ז לאמת ושלום אעפ"י שהוא עלמא דשיקרא וקטטה. וקרח ועדתו שלא רצו בשלום נבלעו בשאול. וזה השלימות הבא מלמעלה ניתן לבנ"י ולכן נק' השולמית. כי הקב"ה עושה שלום בעולם שנה נפש. שיש בכל מקום נטיעות מיוחדים לאותו מקום. וארץ ישראל בכח ביהמ"ק היתה עושה כל מינים כמ"ש לא תחסר כל בה. ובזמן כל יום כו' והשבת עושה שלום. ובנפשות בנ"י מקבלין השלימות. ובשבת קודש מתאספין כל הג' כמ"ש הפורס סוכת שלום עלינו ועל ירושלים:
2
ג׳במדרש ואהרן מה הוא. בא וראה חסידותו של אהרן כשנמשח בשמן המשחה נזדעזע שמא מעלתי כו' יצא ב"ק מה טוב כו' שבת אחים כו' ע"ש. פי' שבת אחים על משה ואהרן שהיו מתחברין יחד בעוה"ז ובעוה"ב. וזהו גם יחד כמו שהי' למטה כן הי' למעלה שבת אחים. וזהו עיקר התכלית ותורת האדם להיות מכיר את מקומו להיות מעשיו למטה מיוחדות אליו גם למעלה בשורש. ומאחר דכתיב על בשר אדם לא ייסך א"כ כשנמשח אהרן נתלבש בלבוש מלאך ה'. וז"ש נזדעזע שנתהפך להיות מלאך ה'. ולכן כתיב הנועדים על ה' ואהרן מה הוא. ולכן ירא אהרן פן חלקו שלמטה אינו מוכן ומתאחד לחלקו הנשפע עליו מלמעלה בשעת עבודתו בקודש ויצא ב"ק כו' שבת אחים גם יחד כנ"ל:
3