שפת אמת, במדבר, מטות ה׳Sefat Emet, Numbers, Matot 5
א׳תרל"ה
1
ב׳במדרש ונשבעת חי ה' באמת במשפט ובצדקה ה' אלקיך תירא ואותו תעבוד אין לך עבודה אחרת כו' ובו תדבק וכי אפשר אלא עוסק בפרקמטיא ומהנה ת"ח מנכסיו כו'. דכתיב לא יחל דברו פרש"י לא יעשה דבריו חולין מכלל שהדיבור הוא קודש כי הוא מהבל ורוח שבאדם דכ' ויפח באפיו כו' ויהי כו' לנפש חי' לרוח ממללא נמצא שרוח האדם הוא קודש. אך זה נמשך כפי מדריגת האדם שיודע זאת ומבטל כל חיותו לחי החיים כמאמר השבועה חי ה' שיהי' זה באמת. וזה ה' אלקיך תירא ע"י שהוא אצל האמת ויודע ומכיר שאין לו קיום בלתי חיות הבורא ב"ה וב"ש. ובמשפט הוא שמלבד הידיעה צריך להיות נגמר המעשים להיות נמשכין אחר הידיעה וזהו אותו תעבוד שהוא עבודת האדם תמיד לשפוט כל מעשיו ותנועותיו שיהיו בלתי לה'. וצדקה הוא לפנים משורת הדין וז"ש ובו תדבק ומפרש שמהנה ת"ח מנכסיו. ואף שמדבר בכאן מזה שהוא ירא שמים כאברהם ואין לו עבודה אחרת כו' א"כ הוא צדיק נפלא. עכ"ז אינו יכול לבוא לדביקות רק באמצעיות שמהנה לת"ח מנכסיו. גם כי יוכל להיות גדול מאותו ת"ח. ועי"ז עצמו בא לדביקות ע"י שיודע ומבין שמצד מעשיו א"י לזכות לדבק בו ית' ועושה מעשים טובים לצרף עבודת אנשים אחרים בזכותו והוא חסיד המתחסד עם קונו. ונסמכה פרשת נדרים לפרשת קרבנות תמידין ומוספין סוף פ' פינחס להודיע כי בכח פיהם של ישראל בשיח שפתותינו להיות לפניו לריח ניחוח בזמן החורבן כאלו הקרבנו כו' לכן לא יחל כו':
2
ג׳במדרש על יהושע ימים רבים עשה מלחמת כו'. לתרץ מעשה יהושע נראה כי זמן מלחמתן של ישראל הם מקבלין כח וחיזוק כענין שכתוב לחמנו הם וכ' על אנשי המלחמה שיניך כעדר הקצובות שנק' אכילה כמ"ש ואכלת כו' אויביך ולכן הי' כוונתו לטובה. אך מרע"ה ששנא כ"כ הרשעים שלא [*הי'] יכול לסבול שיהיו קיימים אף שעה אחת אף שיצמח מהם טובה. וכן צריך להיות אדם השלם:
3