שפת אמת, במדבר, נשא ב׳Sefat Emet, Numbers, Nasso 2
א׳תרל"ד
1
ב׳במדרש שוקיו עמודי שש זה העולם שהשתוקק הקב"ה לבוראו ויכלו כו' כלתה נפשי כו' שש ששת ימי בראשית כו'. אף כי התשוקה נאמר על שבת יום המנוחה. רק הרצון הי' לחבר בימי המעשה כל הבריאה והמעשים לרצונו ית'. ובחול הי' רצונו ית' מלובש בהמעשה. ובשבת רצון בלי מעשה. לכן ימי המעשה הם עמודים לחבר הרצון עם המעשה. ובשבת מתבטלין בפועל כל המעשים והוא רצון בלי מעשה. וכן גם עתה כפי הביטול בשבת מתחדש רצון חדש לימי המעשה שאח"כ:
2
ג׳במדרש ישא ה' פניו וכתיב אשר לא ישא פנים כאן כשעושין רצונו של מקום כו'. וקשה כשעושין רצונו למה נצרך נשיאת פנים. אך ודאי אין להקב"ה לישא פני איש כי אין צריך לכבד שום ברי' כי הוא מלך הכבוד. רק מי שיש בו נקודה פנימיות הוא מכיר ונושא פניו ממש דלא כתיב ישא פנים רק ישא פניו כו'. והוא שנושא פנים לישראל שהכרת פניהם הוא חיות אלקי ממעל כמ"ש כל רואיהם יכירום כו'. ולכן מעט הנקודה זו נותנת כח להאדם שיוכל לגמור. כי בלי סיוע עליון א"א לתקן מעשיו כמ"ש ז"ל לולי הקב"ה עוזרו כו'. רק פתחו כחודה של מחט כו'. וכשעושין רצונו ית'. השי"ת נושא פנים ומכיר רצון פנימי של העושה רצונו שיוכל לגמור עבודתו בסיוע ועזר עליון כו'. והוא הברכה שמברכין ישא פניו שיהי' נחשב לפניו המעט כמ"ש ויהי נועם ה' כו' ופי' בזוה"ק אף דא"י לכוין כראוי השי"ת מצרף מחשבה טובה כו':
3