ספר חרדים, מצות התשובה ה׳Sefer Charedim, The Commandment of Repentance 5
א׳כל אדם חייב להתפלל שיצילהו ה׳ מיצר הרע כמו שמצינו בגמרא באמוראים הקדושים שהיו מתפללין רחמנא ליצלן מיצר הרע ובפרקי רבי עקיבא כתיבת יד נמצא כתוב שהיה מתפלל כל יום יהר״מ ה׳ או״א שלא אכעוס היום ולא אכעיסך אע״פ שבכלל שלא אכעיסך כל העונות ובכללו הכועס מ״מ להיותו מצוי והוא סבת כל העונות ולכך אמרו כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו לכך היה מתפלל עליו בפרטות ורז״ל בסוף תפלותינו סדרו לנו אלהי נצור לשוני מרע וגו׳ לפי שעון לשון הרע הוא עון פלילי. ואמרו שאין אדם ניצל מעון אבק לשון הרע בכל יום אם לא יהיה על משמרתו כארי לפיכך סדרו לנו ל׳ זה שמשמעתו על עון לשון הרע ואנו מתפללים עליו בפרטות אבל קושטא דמלתא דתפלה זו היא שיצילנו ה׳ מיצר הרע אלא שהיצר הרע אע״פ שנראה אחד הוא נחלק לשנים כדאיתא בזוהר בכמה דוכתי הזכר יוצרו קראו רע שנאמר כי יצר לב האדם רע מנעוריו והנקבה בעלת מרמה ותחבולות עליה אמר שלמה ע״ה לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה ועל שניהם אנו אומדים אלהי נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה כי שניהם יחדיו הם שהחטיאו את חוה ומסיים ולמקללי נפשי תדום לפי שעון המחלוקת גדול ונפשי כעפר לכל תהיה ר״ל שכל כך נרגיל במדת הסבלנות עד שיהיה לנו ההרגל טבע שני שנהיה כעפר שדשין אותו ואינו מרגיש ולפי שעון ביטול תורה כנגד כלם אנו מתפללין פתח לבי בתורתך ולפי שרפיון הידים במצות גרמא בנזיקין כדכתיבנא לעיל לכך אנו מתפללין ואחרי מצותיך תרדוף נפשי וכל הקמים עלי לרעה וכ׳ כמשמעו בכלל כל בני אדם הבאים להחטיאני ולגרום לי שארד בגיהנם כדאז״ל אין רעה אלא גיהנם כדפרישנא לעיל פסוק אל תריב עם אדם חנם אם לא גמלך רעה. וכשם שצריך להתפלל אדם על עצמו כך צריך להתפלל על זרעו שיהיו יראי שמים כדאמר במדרש שהעיד אליהו ז״ל על כהן אחד שהיה מתפלל לפני הקב״ה ומשתטח ובכה לפני הקב״ה על בניו שיהיו צדיקים ונעתר לו הקב״ה וזכה לראות כלן ששמשו בכהונה גדולה ולא מת אחד בחייו. ואם כל אדם חייב להתפלל להנצל מיצרו וכל שכן לבעל תשובה שנאמר השיבני ואשובה וכתיב השיבנו ה׳ אליך ונשובה ונאמר לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון קדש בקרבי ולפי שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא לכך תקנו על התשובה ברכה בפני עצמה השיבנו אבינו לתורתך והחזירנו בתשובה שלמה לפניך וצריך לכוין בה מכל הברכות האמצעית לפי שהוא תועלת הנפש ורפואתה. כשם שחייב אדם להתפלל על עצמו כך חייב להתפלל על פושעי ישראל כדאיתא בסוף פ״ק דסוטה ולפושעים יפגיע מלמד שהיה משה רבינו מבקש רחמים על פושעי ישראל שישובו בתשובה ושבו וכן בתענית אמר על אבא חלקיה כשהתפללו על הגשמים הוא ואשתו שנענה היא תחלה לשתי סבות אחת לפי שהיתה נותנת היא לעני מקרבא הנאתיה והסבה הב׳ לפי שהתפללה היא על רשעים שהיו בשכונתה שישובו בתשובה ושבו. וכשם שחייב להתפלל על הפושעים שישובו כך הוא חייב להשתדל לדבר על לבם במתק לשונו להשיבם להקב״ה כדכתב הרב בעל חובת הלבבות ז״ל וכדכתיבנא לעיל בשם הרב רבינו יונה שזהו א׳ מעיקרי התשובה ולשכר המשיב רבים מעון אין קץ כדכתב רשב״י בפרשת תרומה וז״ל ההוא זכאה בעי למרדף בתר חייבא ולמקני ליה באגר שלים בגין דיתחשב עליה כאלו הוא ברא ליה ודא איהו שבחא דיסתלק ביה יקרא דקב״ה יתיר משבחא אחרא ואסתלקותא יתיר מכלא מ״ט בגין דאיהו גרים לאכפיה סטרא אחרא ואסתלקא יקרא דקב״ה ועל דא כתיב באהרן רבים השיב מעון וכתיב בריתי היתה אתו תא חזי כל מאן דאחיד בידא דחייבא ותב לגביה למשבק אורח בישא איהו אסתלק בתלת סולוקין מה דלא אסתלק הכי בר נש אחרא גרים לאכפייא סטרא אחרא וגרם דאסתלק קב״ה ביקריה וגרם לקיימא כל עלמא בקיומיה דלעילא ותתא ועל האי בר נש כתיב בריתי היתה אתו החיים והשלום וזכי למחמי בנין לבנוי וזכי בהאי עלמא וזכי לעלמא דאתי כל מארי דינין לא יכלין למידן ליה בהאי עלמא ובעלמא דאתי עאל בתליסר תרעי ולית מאן דימחי בידיה ועל דא כתיב גבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יבורך הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד זרח בחושך אור לישרים וגו׳ ומסיים שם כי בעת נפילת אפים כרוז נפיק וקרי ואמר שיבואו עדים ויעידו לפני הקב״ה מי משיב רבים מעון מיד מביאים דיוקנו לפני הקב״ה ומברכו בכל הברכות שברך לאברהם אבינו כשהיה עושה כן דכ׳ ואת הנפש אשר עשו בחרן ומעטרין אותו בעטרה ואם היו יודעים בני אדם כמה זוכים בהשיב רשעים מעון היו הולכין אחריהם באומץ לב ומשתדלין השתדלות גדול כמי שרודף אחר החיים וזהו מאמר דהע״ה אלמדה פושעים דרכיך וחטאים אליך ישובו ואמר עוד בזוהר שעל זה נאמר עוברי בעמק הבכא מעין ישיתהו ר״ל עוברי עבירה יורדי גיהנם ששם בכי גדול גם ברכות יעטה המורה אותם דרכי התשובה להצילם:
1
