ספר הבחור, המאמר השני ז׳Sefer HaBachur, Second Treatise 7
א׳ העקר השביעי. בביאור גזרת נחי עי"ן וי"ו:
1
ב׳דע כי כל שרש הפעל שלו וי"ו היא נחה בכל הבנינים כמו; מן קום יאמר קם קמת וכו', חוץ כשלמ"ד הפעל ה"א תנוע הוי"ו בכל הבנינים כמו מן אוה אותה נפשי (מיכה ז א). ומן קוה. קויתי יי (תהלים קל ה). ומן רוה. הרוה את הארץ (ישעיהו נה י). ומן צוה. צויתי אתכה (שמות כט לה). ומן עוה. עותה ושתי (אסתר א טז). לא תנוח הוי"ו לעולם ונמצאו חמשה שרשים שאין למדיהם הא ולא תנוח בהם לעולם והם; גוע. ושוע. ועות. עול. עור. אמנם גוע לא בא רק במקל כמו כי גוע אהרן (במדבר כ כט). ויגוע וימת (בראשית כה, יז). ושוע לא נמצא רק בפעל הדגוש שוע. שועת. שועתי. ועות נמצא בפעל ובנפעל ובהתפעל כמו; לעות אדם (איכה ג לו). בן נעות המרדות (שמואל א כ ל) והתעותו אנשי החיל (קהלת יב ג). ועול, ועוד לא נמצאו רק בפעל כמו מכף מעול וחומץ (תהלים עא ד). השוחד יעור (שמות כג ח), וכל שאר הם נחי וי"ו:
2
ג׳א. בנין הקל העבר הפ"א בקמץ כמו קם להודות על הוי"ו הנחה אף על פי שאין דרך הקמץ להורות על וי"ו רק דין החולם להורות עליה ונחלף בכאן לקמץ כדי להשוות זה הקל לשאר העוברים הקלים שבכלם הפ"א בקמץ חוץ מבכפולים כמו שיתבאר בעקר השנים עשר במאמר זה ונמצאה האלף כתובה אחר הקמץ במלת וקאם שאון (הושע י יד) והיא נחה. ובאה נעה במלת וראמה וישבה (זכריה יד י) ושני האלפי"ן הם במקום וי"ו וכן בנסתרים ונסתרה הפ"א קמוצה ובטעם מלעיל להורות על וי"ו הנחה כמו קמו. קמה. אבל בשאר הגופים הפ"א פתוחה כמו קמת. קמתי וכו' וזה מפני השוא הנח ששייך בכל עבר קל שאם היתה הפ"א קמוצה לא היה השוא נח כי אם נע כמו שיתבאר פרק שירה שיר השמיני גם יבא העבר בצירי לגזרת פעל כמו כאשר מת אהרן (דברים לב נ). כי מתו כל האנשים (שמות ד יט). וכן כנים אנחנו (בראשית מב יא). מדוע אתם לנים נגד החומה (נחמיה יג כא). ולגזרת פעול הבקר אור (בראשית מד ג). כי ארו עיני (שמואל א יד כט) ודומיהם מעטים:
3
ד׳ב. הבינוני כלו הפ"א בקמץ ואין הפרש בין הבינוני ובין העבר לנסתר יחליד כמו בא אחיך במרמה (בראשית כז לה). הוא עבר. אנכי בא אליך בעב הענן (שמות יט ט). הוא בינוני, אבל נקבה יש הפרש כי העבר מלעיל כמו ורחל באה (בראשית כט ט), והבינוני מלרע כמו והנה רחל בתו באה (שם ו), ובא בצירי לגזרת פעל כמו מת אתה, ולגזרת פעול כמו טוב טובים:
4
ה׳ג. הפעול והמקור והצווי העי"ן שרוקה על הרוב:
5
ו׳המקור כמו לא אוכל קום (איכה א יד):
6
ז׳הצווי קום קרא וכן הפעול אבל לא נוכל לעשותו מן קום כי הוא פועל עומד אך נעשה אותו מן שום שהוא פועל יוצא ונאמר שום שומים כמו על פי אבשלם היתה שומה שומה שומות ונמצא המקור והצווי בחולם על דרך הכפולים כמו קום יקומו דברי. פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ והצווי כמו ושוב אלי נאם ידוה. מל את בני ישראל:
7
ח׳ד. העתיד אותיות אית"ן קמוצים להורות על וי"ו עין הפעל כמו אקום. יקום וכולי והוי"ו השרוקה אינה עין הפעל רק וי"ו המשך בוי"ו אפקוד יפקוד וכו' ויש אומרים כי היא שרשית והראיה מן יקומו תקומו שאם לא היתה הוי"ו שרשית היינו אומרים יקמו תקמו על משקל יפקדו תפקדו שאין בהם וי"ו:
8
ט׳ה. גם נמצאים בחולם כמו; ואל תקץ. וכן במסורת בל יחוס. תחום בחולם בר מן חד בשורק לא תחוס עינם. וכל אחוס דכוותיה בשורק, ובהפסק יבא העתיד תמיד בחולם, כמו; יחי ראובן ואל ימת. ושלשים שנה וימת. אבל כשיהיו זולת בהפסק, ישוב החולם לקמץ חטף ובפרט עם וי"ו ההפוך, כמו ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ. ויקץ מואב. וכן זולת וי"ו ההפוך בהסכמה למלה זערה כמו; ישב נא אפך וחמתך. תשב נא נפש הילד. והקמץ השני מכל אלו נקרא קמץ חטוף וזה יתבאר לך בפרק שירה בשיר אחד עשר:
9
י׳ו. בנין נפעל העבר בנו"ן קמוצה בשלש גופי הנסתרים כמו נבון. נבונו. נבונה. ובשאר הגופים נהפך הקמץ לשוא כדינו והחולם יהפך לשורק כמו כי נבנותי. נפונתי ונדכתי. וזה כדי שלא יהיו שני חולמים יחד:
10
י״אז. הבינוני ליחיד כמו העבר ובשאר הגופים יהפך הקמץ לשוא כמו; נבון. נבונים וכולי:
11
י״בהמקור והצווי באים בה"א חרוקה בראש ודגש אחריה כמו בשלמים הכון. וכן אכון. יכון. תכון. נכון וכולי:
12