ספר הבחור, המאמר השני ח׳Sefer HaBachur, Second Treatise 8
א׳
העקר השמיני. בויכוח להוכיח שבנין פעל שבגזרה זו הוא הבנין אשר קראו לו קצת המדקדקים מרובע:
1
ב׳בנין פעל ופעל הנה הגעתי אל המקום אשר אמרתי בתחילת המאמר הראשון כי אוכיח שבנין המרובע לא נמצא כלל. דע כי אמרו קצת המדקדקים על מלת תאכלהו אש (איוב כ כו), מלושני בסתר (תהלים קא ה), למשפטי אתחנן (איוב ט טו), שהם מבנין מרובע בעבור הקמץ חטוף שבפ"א הפעל שלהם שהוא במקום חולם להורות על וי"ו נחה אחר פ"א הפעל:
2
ג׳א. העבר הקל אוכל, אוכלת, לושן, לושנת, שופט, שופטת, הרי ארבע אותיות שרשיות עד כאן לשונם, אכן אני אומר כי אין להביא ראייה משלש אלה כי לא נמצאו רק אותם לבד ואין לבנות בנין בעבורם רק הם בכלל הזרים או המורכבים כאשר יתבאר בספר ההרכבה כל אחת ואחת במקומה.
3
ד׳ומה שאמרו עוד שנמצאים בגזרה זו מרובעים אמיתיים כמו; מן בון נאמר בונן, הוי"ו הנחה היא עי"ן הפעל ואחר כך שני נוני"ן שהן שני למד"י הפעל הרי ארבע אותיות שרשיות על כן נקראים צרובעים ראמתים. עד כאן לשונם:
4
ה׳ב. על זה אשיב ואומר כי אמת הוא שכונן. וקומם. ושובב כפול בהם למד הפעל אבל הם מבנין פעל הדגוש ולפי שהוי"ו נחה אי אפשר להדגישה כי אין דגש לעולם באות נחה, לכך כפלו בהם למ"ד הפעל תמורת הדגש ואמרו כונן במקום כון והראיה על זה שגם בהתפעל שבגזרה זו כפלו בו למד הפעל במקום הדגש ואמרו התכונן במקום התכון וכן בפעל שגם הוא צריך לדגש אמרו באין תהמות חוללתי (משלי ח כד), במקום חולתי. וכן מיהוה מצעדי גבר כוננו (תהלים לז כג), הוא מבנין פעל במקום כונו. וכן ימולל ויבש (שם צ ו), מבנין פעל מגזרה זו. והאומרים שהם על משקל יקומם, ישובב, מבנין המרובע צריכין לומר שהם פעלים עומדים, אבל לא כן דעתי כי כל זה הבנין דינו להיות יוצא. וזה גם הוא לי לישועה כי הוא במקום פעל שהוא תמיד יוצא כמו שכתבתי בעקרו.
5
ו׳ועוד ראייה אחרת שזה הבנין הוא במקום פעל כי הבינוני והפעול שבו הם במ"ם שואית בראש וכן אותיות בכל"ם ואותיות אית"ן כלם בשוא כדין כל בנין פעל. וההפרש שבין הבינוני והפעול הוא שהבינוני בצירי כמו משובב נתיבות (ישעיהו נח יב).
6
ז׳והפעול בקמץ כמו והוא מחולל מפשעינו (שם נג ה):
7
ח׳ג. והכלל כי בנין פעל שבגזרה זו נקודה הפ"א בחולם להורות על וי"ו הנחה שהוא עי"ן הפעל, וכפל בו למ"ד הפעל במקום הדגש ונקודה בצירי כמו בונן, קומם, והנקודות הנוספות בראש כלם הם בשוא על דרך בנין פעל, ובזה הדרך יבא בנין פעל, ואין הפרש ביניהם כי אם לפי הענין כמו כוננו חצם (תהלים יא ב), הוא מבנין שקורא אני פעל, מצעדי גבר כוננו (תהלים כז לג), מבנין פעל. חללה ידו (איוב כו יג), מבנין פעל. לפני גבעות חוללתי (משלי ח כה), מבנין פעל כאשר כתבתי לעיל:
8
ט׳ד. בנין הפעיל העבר כלו הפ"א בצרי בראש ובשלש גופי הנסתרים הפ"א בחירק כמו; הקים, הקימו, הקימה, ובשאר הגופים בפתח כמו חקמת, הקמתי, וכולי, לפעמים אף בהם הפ"א בחירק אבל הה"א בחטף פתח או בחטף סגול כמו הקימות, הקימותי, הקיצותי כי יהוה יסמכני (תהלים ג ו).
9
י׳הבינוני המ"ם בצירי כמו ה"א העבר ובשאר הגופים הצרי תהפך לשוא כדינו כמו מקים, מקימים.
10
י״אהפעול המ"ם בשורק כדינו כמו מוקם, מוקמים, וכולי.
11
י״בהמקור בה"א קמוצה להבדיל בינם ובין העבר, ופ"א הפעל בצרי כמו; הקם. אבל עם בכל"ם בחירק, כמו; בהקים, כהקים, וכולי:
12
י״גה. וכן הצווי ליחיד ולרבות בצרי, ובשאר (החירק( [בחירק] הקם, הקימו, הקימי, הקמנה, ולפעמים הפילו ה"א הבנין מהמקור, והצווי כמו; נצב לריב יי (ישעיהו ג יג), ועומד לדין עמים (שם שם), שהוא כמו; להריב, להדין. ובצווי כמו שים (פה) [כה] (בראשית לא לז), לין פה (שופטים יט ט), ובתוספת ה"א כמו; בינה הגיגי, לכן המלה מלעיל, ולרבים נמצאים לרוב בחסרון ה"א כמו; שימו, שיחו, שירו, שיתו, גילו, לינו, כלם מלעיל, וכן לנקבה שיתי ליבך (ירמיהו לא כ), ליני הלילה (רות ג יג), ונמצאה הה"א החסרה בעבר והיא בינותי בספרים (דניאל ט ב), במקום הבינותי. וכן לדיגום רבים, ודיגום (ירמיהו טז טז), אמרו שהוא כמו והדיגום עיין ספר ההרכבה.
13
י״דאך דע כי לא יבא זה החסרון רק בפעלים שלא נמצא מהם צווי בבנין הקל כמו אלה שזכרתי כי לא נוכל לומר שומו, שוחו, שותו, גולו, לונו, גם ברובם לא נמצא העתיד בקל לומר אבון, אשור, אשות, אשום, אשוש, אגול, גם שאר פעולות בנין הקל לא נמצאו בהם כי אם מזער כמו אשר שר ליי (תהלים ז א), כי שת לי אלדים (בראשית ד כה), בנתה לרעי (תהלים קלט ב), ודומיהם מעטים. אבל הפעלים שנמצא בהם הקל וההפעיל, לרוב כמו קם, שב, סר, בא, שנמצא כמו הקים, השיב, הביא, לא יבא הצווי בחסרון ה"א לעולם כי לא נוכל לומר קמו, שבו, סירו, ביאו, ודומיהם.
14
ט״ווזכור לך הכלל ותצפנהו כי טוב הוא, ולא קדמני בו אדם:
15
ט״ז[ו.] העתיד גם יבא בו אותיות האית"ן בקמץ כמו; אבין, יבין, וכולי, והיה ראוי להיות בצרי כמו מ"ם הבינוני, כאשר נתתי כללו בבנין פעל מהשלמים (במאמר שני בעקר רביעי) [במאמר זה בעיקר השני] בסימן ד'. אכן [בא] בקמץ להבדילו מעתיד הקל שבנחי פ"א יו"ד שהם בצרי כמו; אשב, ישב, וכולי, לכן נקדו זה האית"ן בקמץ כאית"ן הקל שבגזרה זו, אבל אותם בפ"א שרוקה כמו; אקום, יקום, ואלו הם בפ"א חרוקה אקים, יקים, וכולי, או בצרי יקם, וכאשר יבא בהם וי"ו ההפוך ישוב הצרי לסגול כמו; ויקם, וישב, וזה לפי שהם בטעם מלעיל:
16
י״זבנין הפעל כבר כתבתי בנחי פ"א יו"ד במאמר זה בעקר וי"ו בסימן י"א:
17
י״חז. בנין התפעל כבר כתבתי לעיל בבנין פעל בעקר זה בסימן ב' שדינו לבא כפול בלמד הפעל במקום הדגש כמו; התבונן, התבוננת, וכולי:
18
י״טהבינוני מתכונן. המקור והצווי, התבונן כמו העבר. העתיד אתבונן, יתבונן, תתבונן, וכולי:
19