ספר העיתים ר״וSefer HaItim 206
א׳ת"ר מרה"ר לרה"ר ורה"י באמצע ד' אמות חייב פחות מד"א פטור מאי קמ"ל רשויות מצטרפות ולא אמרינן קלוטה כמי שהונחה כגון דקאים ברה"ר בקצהו במקום שאין לפניו מרה"ר אלא מעט לבד ורה"י סמוכה לה ורה"ר אחרת סמוכה לאותה רה"י וזרק מרה"ר לרה"ר ורה"י באמצע ועבר החפץ בזריקה אמה אחת ברה"ר האחרת או שתים בזו ושתים בזו הרי הן מצטרפות לד' וחייב ולא אמרינן קלוטה כמו שהונחה וכיון שקלטתו רה"י טרם שעבר ד"א כמונח ברה"י דמי ונמצאו ד' אמות בשתי רשויות של רבים מקוטעות ולא רצופות אלא כיון שבזריקה אחת הלך ד' אמות בשתי רשויות מקוטעות אעפ"כ חייב, אמר רב שמואל בר יהודא אמר רב הונא אמר רב המעביר ד' אמות ברה"ר מקורה פטור לפי שאינו דומה לדגלי מדבר והא דאמר רב משום ר' חייא דעגלות תחתיהן ובינהן וצידהן רה"ר ההוא תחתיהן לאו בשעת שהם מכוסים בקרשים לגמרי אלא ביתדות שיש ריווח ביניהן והעגלה מכוסה יש לה תחת ואינה מקורה חוליית הבור והסלע שהן גבוהין יו"ד ורחבה ד' הנוטל מהן והנותן עליה חייב פחות מכאן פטור. חוליית היא העפר היוצא מן הבור מניחין אותו סביביה כדי שיהא לה כמו מעקה אם החוליא גבוהה יוד ורחבה ד' הרי היא כרה"י וכן סלע ברה"ר גבוהה יו"ד ורחב ד' הרי היא כרה"י לפיכך אם נטל מעל גבה והניח ברה"ר ואם עקר מרה"ר והניח על גבו חייב אין החוליא גבוהה יו"ד ואינו רחבה ד' לא דמיא לרה"י והנוטל ממנה ומניח על גבה פטור ודבר זה מפורש למטה בד' רשויות לשבת גדר ברה"ר גבוהה יוד ורחב ד' זו היא רה"י גמורה אבל דבר שהוא רחב ד' ואינו גבוהה יו"ד אם אין גבוהה מן הארץ ג' טפחים הא קיי"ל דכל פחות מג' דארעא כארעא דמי ואם גבוהה מג' ורחב ד' ולא הגיע ליו"ד ככרמלית וכמקום פיטור הוא ואינו לא כרה"י ולא כרה"ר ואסור להוציא מרה"י אליו אבל אם אין בו רחב ד' מותר לכאן ולכאן ובלבד שלא יחליף דהא תניא אדם עומד על האסקופה נוטל מן העני ונותן לו נוטל מבעה"ב ונותן לו ואמרינן עלה האי אסקופה מאי היא אי רה"ר היא היכי נוטל מבעה"ב ונותן לו ואי רה"י היא היכי נוטל מן העני ונותן לו אלא כרמלית, ומקשינן סוף סוף איסורא דרבנן איכא ומפרקינן כגון דלית בה ד' על ד' וכי הא דכי אתא רב דימי אמר ר' יוחנן מקום שאין בו ד' על ד' מותר לבני רה"ר ולבני רה"י לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו השתא הא דתנן בחוליות הבור והסלע פחות מכן פטור פחות מכאן בגובה ואין פחות ברוחב פטור ומותר ובלבד שלא יחליף, ודייקינן למה לי למיתני חוליות הבור והסלע ליתני הבור והסלע מסייע לי' לר' יוחנן דאמר בור וחולייתה מצטרפין ליו"ד, ואיתא להא דר' יוחנן בהמוציא תפילין לענין בור ברה"ר וחולייתו גבוה יוד טפחים והיכי דמי כגון שיש תל ברה"ר וחקק בו עד ארעא כנגד רה"ר מקצתו עשאו בור ומקצתו עשאו חוליא על הבור וארעית הבור עם רה"ר שהי' בו והבור עצמו גבוה מרה"ר וחולייתו למעלה הרי הן מצטרפין ולמעלה מן החוליא רשות אחרת היא. ובירושלמי דקדקו עוד דקדוק אחר אמר רבי יוחנן העומד והחלל מצטרפין לד' והיא שיהא העומד רובה של חלל וחלל זה פתח הבור והעומד היא רחב החוליא העומדת שהיא שפת הבור אם נמצא מן השפה אל השפה ד' טפחים אע"פ שיש חלל באמצע הרי היא רה"י כמו שפירשנו, בעי מיני' רב מרדכי מרבה עמוד ברה"ר גבוה יו"ד ורחב ד' וזרק ונח על גביו מהו, עקר הדין בעיא דרה"ר תופסת עד יו"ד ומיו"ד ולמעלה מקום פיטור היא ולפיכך אם הגביה אדם חפץ מרה"ר ולא הגביהו יותר מיו"ד טפחים אלא לאלתר שהגיע ליו"ד הניחו ע"ג עמוד חייב אבל זה זרקו למעלה מיוד מעוקם כשהוא ברה"ר ויש במחשבתו שאם יפול ינוח ברה"י אי לא שבזריקתו יצא מרה"ר למקום פיטור שהיא האויר ואח"כ חזר ונפל ונח על רה"י מי אמרינן הוי עקירה ברה"ר והנחה ברה"י ואע"פ שבין זה וזה נכנס למקום פיטור חייב או דילמא כיון דממקום פיטור היא דקא אתיא עמוד פטור ואמרו רבה ורב יוסף ואביי מתני' היא וקא פשטו דחייב ממתני' שאם גבוה יו"ד ורחבה ד' הנוטל מהן והנותן על גביו חייב ובהיות החוליא והסלע גבוה יו"ד מכוונין הנותן על גביו כך דרכם להגביה יותר מיו"ד ולהניח על גבן וכן הנוטל חפץ מעל גבן אי אפשר שאין מגביהו משהו ונמצא יוצא למעלה מיו"ד ואח"כ יורד לרה"ר ואעפ"כ חייב והקשה עליה רב מרדכי שמתני' לא נאמר אלא דבר דק מאוד כגון מחט דלא סליק למעלה מיו"ד ואהדרו לי' מחט נמי אי אפשר דלא מדליא פורתא ואף הוא הקשא להן דילמא מתני' בדאית לי' למחט מורשא מקום חקוק בעמוד כמדתה שמוציאין אותה ממנה ולא מידליא או שמגביה אותה עד שמגעת לשם ומניח אותה בו ולא מידליא מעשרה ועד כאן הגיעו ולא הוסיפו והני מילי דחיקתא ושניא הא מדרב חסדא דיציאת השבת כדבעינן למימר קמן ולפרושי לקמן, אמר ר' מייאשא בעי ר' יוחנן כותל ברה"ר גבוה יו"ד ואינו רחב ד' ומוקף לכרמלית ועשאו רה"י וזרק ונח על גביו מהו היכי דמי כגון שהיה אותו הכותל מחיצה בין רה"ר לכרמלית ואח"כ בנה כותל אחת בכרמלית כנגדו ועשה אותו הכרמלית רה"י מי אמרינן הרי כותל זה בחזקתו וכיון שאין בו ד' על ד' רחב מקום פיטור הוא או דילמא כיון שעשאה... ובתשובות לגאון ד' רשיות לשבת מאי פירושה, כך אמרו חכמים פירושן ד' פנים של רשויות יש לשבת רה"י ורה"ר כרמלית ומקום פיטור, רה"י בדין היא שהיה צריך לומר בית של יחיד וחצר של יחיד למטה אמר חריץ עמוק יוד טפחים ורחב ד' אלא הללו שנים שיש לספקו בכרמלית ואצ"ל בית של יחיד וחצר של יחיד, ואיזו הוא רה"ר גמורה הי' לו מקום שיש בו ס' רבוא בני אדם שאין להם לא חומה ולא דלתות ונכנסין ויוצאין בלילה כמו ביום כדגלי המדבר זו רה"ר גמורה דכל מקום שאמרו חכמים רה"ר בדרך זה אמרו [ולא אמרו] סרטיא ופלטיא גדולה סרטיא שווקים גדולים שממלאין ופתוחין למקום שיש בו ס' רובא, פלטיא קורין אותו בלשון ישמעאל קיסר"א וחניות יש בה ושנו חכמים המוציא מחנות לפלטיא ומבואות המפולשין לרה"ר והם מקום שיש בו ס' רובא בנ"א ולמה קורין אותו רה"ר גמורה מפני שאין לה תקנה לא בעירוב ולא בגיפוף לעשותן רה"י ע"י גיפוף דקאמר כיצד מערבין רה"ר עושה צורת פתח מצד זה ולחי או קורה מצד זה חנניא אומר עושה דלת מכאן וכו' וב"ה או' עושה מכאן דלת ולחי וקורה מכאן ואקשינן עלה ורה"ר מי מערבא והתניא יתר על כן אמר ר' יהודה מי שיש לו שני בתים משני צידי רה"ר וכו' עד אמרו לו אין מערבין רה"ר בכך ומקשינן בה בהני היא דלא מערבא הא בדלתות מערבא והאמר רבב"ח אמר ר' יוחנן ירושלים אלמלא לא היו דלתותיה נעולות [בלילה] חייבין עליה משום רה"ר לפיכך הוצרך לומר רה"ר גמורה שאין להם תקנה לעשותן רה"י. כרמלית ים או נהר רחב ד' אמות ויש בו עומק יו"ד טפחים וכן בקעה ואיצטוונית מקום שיש בו עמודים מאהילים שעושין מלכים לבית ע"ז שלהן שלא תפול עליהם שמש, שיוצאין משנה לשנה לגדף בו ועושין עמודים ומאהילים עליהן שלא תפול עליהן שמש, תו כרמלית יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ולמה קרוי כרמלית כאלמנה ממש אין להן לא גדר ולא סייג ואין להם בתים לפיכך קרוי מקומות אלו ים ובקעה וכרמלית ואיצטוונית מוציאין מרה"ר ומרה"י ושנו חכמים אין מוציאין לא מתוכן לרה"ר ולא מרה"ר לתוכן ואין מכניסין מתוכן וכו' ואם הכניס והוציא פטור אבל אסור דכל פיטורי שבת פטור אבל אסור לבר מהני ג' דסוף פרק ר' אליעזר, מקום פיטור אסקופה של רה"י דקאמר עומד אדם על האיסקופה נוטל מן העני וכו' לפיכך נקראת מקום פיטור ואם היתה אסקופה גבוהה יו"ד ורחבה ד' הרי זו רה"י לעצמה ובירושלמי הזכירו בענין פלוגתא דב"ע ורבנן דכתבינן לעיל בהמוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו רב הונא בשם רבנן הכל מודים בזורק שחייב דברי הכל היא שאין אויר כרמלית כממשה במאי פליגו במוציא בן עזאי פוטר וחכמים מחייבין ב"ע לא עביד מהלך כמניח ורבנן עבדין מהלך כמניח רב חסדא שאל לרב הונא על דעת דבן עזאי אין אדם מתחייב בתוך ד' אמות לעולם כיון שהוציא יעשה כמי שהניח על כל אמה ואמה ויהא פטור, רב יהודא בשם רב הכל מודים במוציא שהוא פטור דברי הכל היא שאין המהלך כמנוח ומאי פליגו בזורק בן עזאי פוטר וחכמים מחייבין, בן עזאי עביד אויר כרמלית כממשא ורבנן לא עבדו אויר כרמלית כממשא, מתני' מסייע לי' לרב הונא הי' עומד ברה"ר וזרק לדיר או לסהר דרך כרמלית חייב ואם הוציא פטור, מתני' מסייע לי' לרב יהודא המוציא אוכלין ונתנן על אסקופה וכו' הא עשה מלאכתו בבת אחת חייב בן עזאי אומר אפילו עשה מלאכתו בב"א פטור, ובדידן בפרק יציאת השבת ת"ר ד' רשויות לשבת רה"י ורה"ר כרמלית ומקום פיטור, סרטיא היא הדרך הגלוי וקרוי בלשון ערב סרא"ט, כרמלית כארמלית שאינה לא בתולה ולא נשואה כך זו אינו לא רה"י ולא רה"ר, שיעור רה"י כל שהיא תחת הכותל או חריץ עמוק יוד טפחים ורחב ד' או גדר גבוה י' טפחים ורחב ד' דינו כרה"י, כרמלית רחב ד' ופחות מיו"ד בגובה אבל אם גבוה יו"ד רה"י היא, מקום פיטור פחות מד"ט ויותר מיו"ד, ירושלמי איצטבא דתנינן תמן וכן גשרים המפולשים מטלטלין תחתיהם, כרמלית תני ר' חייא כרמל רך מל לא לח ולא יבש אלא בינוני והכא נמי אינו לא כרה"י ולא כרה"ר איזו היא כרמלית ר' יסא בשם ר' יוחנן כגון חנותיה דבר יוסטינא, איזו היא רה"י חריץ שהיא עמוק יו"ד ורחב ד' וכן גדר שגבוה יוד ורחב ד' זו היא רה"י גמורה ואיזו היא דרך רה"ר גמורה סרטיא ופלטיא גדולה ומבואות המפולשין זו היא רה"ר גמורה אין מוציאין מרה"י זו לרה"ר זו ולא מכניסין מרה"ר זו לרה"י זו ואם הוציא והכניס בשוגג חייב חטאת במזיד ענוש כרת בלא התראה ונסקל בהתראה אבל ים ובקעה ואיסטוונית וכרמלית אינן לא כרה"י ולא כרה"ר ואין נושאין ונותנין בתוכן ואם נשא ונתן פטור ואין מוציאין מתוכן לרה"ר ולא מרה"ר לתוכן ואין מכניסין מתוכן לרה"י ולא מרה"י לתוכן ואם הוציא והכניס פטור חצרות של רבים ומבואות שאינן מפולשין עירבו מותרים לא עירבו אסורים, אדם עומד על האסקופה נוטל מבעה"ב ונותן לו מעני ונותן לו ובלבד שלא יטול מבעה"ב ויתן לעני מעני ויתן לבעה"ב ואם נטל ונתן שלשתן פטור אבל אסור. אבל הים והבקעה והאיסטוונית [והכרמלית] אינן לא כרה"ר ולא כרה"י, אטו כולהו לאו כרמלית נינהו, כי אתא רב דימי אמר ר' יוחנן לא נצרכה אלא לקרן זויות הסמוכה לרה"ר אע"ג דזימנין דדחקו רבים ועיילו להתם כיון דלא ניחא תשמישתיה ככרמלית דמיא, ואיצטבא שלפני העמודים ככרמלית נידונה, כל שאין גבוה מן הקרקע ג' טפחים כגון לבנה וכיוצא בהן כרה"ר דמי וכל הגבוה ג' טפחים ואין בו רחב ד' וזרק ונח על גביו פטור חוץ מן הזורק ונח בפי הכלב והכבשן או בורו של אדם וכיוצא בהן וכל פחות מג' כארץ הוא חשוב, כי אתא רב דימי אמר אין כרמלית פחות מד' אמר רב ששת ותופסת עד יו"ד עד יו"ד הויא כרמלית למעלה מיו"ד מקום פיטור ואקילו בה רבנן מקולי רה"י דאי איכא מקום ד' על ד' היא דהויא כרמלית למעלה מיו"ד לא הוי כרמלית, אמר רב גידל אמר רב יוסף בר איוא אמר רב בית שאין בו יוד טפחים וקרניו משלימו ליו"ד על גבו מותר לטלטל בכולו, בתוכו אין מטלטלין בו אלא בד' אמות אמר אביי ואם חקק בו ד' על ד' מותר לטלטל בכולו מ"ט הוי חורי רה"י וחורי רה"י כרה"י דמי. חורי רה"ר אביי אמר כרה"ר דמי רבא אמר לאו כרה"ר דמי והלכתא כרבא וכיון דלאו כרה"ר דמי אי אית בהו ד' על ד' טפחים וגבוהים יו"ד טפחים הו"ל כרה"י ואית לית בהו ד' על ד' טפחים אע"ג דגבוה יו"ד מקום פטור הן:
1