ספר העיתים רכ״וSefer HaItim 226
א׳ת"ר היו לפניו שני מיני אוכלין בורר ואוכל בורר ומניח לא יברור ואם בירר חייב חטאת, ואמרינן מאי קאמר ונדחו דברי כולן ובמסקנא פירשה אביי ואמר ה"ק בורר ואוכל לאלתר בורר ומניח לאלתר ולבו ביום לא יברור ואם בירר נעשה כבורר לאוצר וחייב חטאת, אמרוה קמיה דרבה אמר שפיר קאמר נחמני, היו לפניו שני מיני אוכלין ובירר ואכל ובירר והניח רב אשי מתני חייב ורב ירמיה מדפתי מתני פטור והא דרב אשי מתני חייב לא קשי' כאן בקנון ובתמחוי כאן בנפה ובכברה, וכתב רבינו האי גאון הכי ולענין בורר דאביי איתיה דקאמר רבא שפיר קאמר נחמני ודרב המנונא נמי איתה מדקאמר חזקיה הבורר תורמסין מתוך פסולת שלהן חייב חטאת ואמרינן לימא קסבר חזקיה אוכל מתוך פסולת אסור, לא שאני תורמסין דשלקו ליה שבע זימנין בקדרה ואי לא שקלי ליה פסולות מיניה מיסרח וכפסולות מתוך אוכל דמי ולהכי חייב דאלמא אוכל מתוך פסולות שרי והילכך אביי נמי הכי שרי לאלתר אוכל מתוך פסולת, ויש חיזוק דודאי דעולא ודרבא מתעקרן באתקפתא דרב חסדא אבל דרב יוסף לא איתעקרא כולה אלא אימעוט כדאביי ורב יוסף דאמר בורר אוכל ביד בורר ומניח ביד אוכל מתוך פסולת כדקאמר רב המנונא ופסולת מתוך אוכל לא יברור, ועוד כל אימת דבעי לברור ולאכול או לברור ולהניח אוכל מתוך פסולת שרי אבל דווקא לאכול לאלתר או להניח כדי לאכול לאלתר, אבל שלא לאלתר אפילו לאוכלו בו ביום אסור ואם בירר פטור אבל אסור, ובנפה ובכברה לא יברור ואם בירר נעשה כמי שבירר לאוצר וחייב חטאת אבל בקנון ובתמחוי פטור אבל אסור כדאוקמינן לה לרב אשי דתני חייב דהאי דאביי ממעט מדרב המנונא ורב המנונא ממעט מדרב יוסף, והבורר ומניח לאלתר דפירשוה רבוותא לאוכלו לאלתר אישתכח לה סייעתא מן ירושלמי בורר ואוכל בורר ומניח על השלחן ואיכא התם נמי שמעתא מן מעוטא אחר, רבנן בר חייא בשם ר' שמואל בר רב יצחק תיפתר שכן אורחין אוכלין ראשונה ראשונה, ורבנן דילנא דלא הוה שמיע להון האי שמעתא הוו אמרין אם בירר והניח על השלחן כדי שיסב ויאכלנו לאלתר שפיר דמי וכלן דאיכא כי הא שמעתא שפיר דמי למיחש לה, וכל לאלתר מיפרש לפום דוכתיה כי ההיא דכל הגט אם מצאו לאלתר כשר דאמרינן היכי דמי לאלתר אמר רב יהודא אמר שמואל הלכה כל שלא שהה שם אדם, רבב"ח אמר ר' יצחק בר שמואל הלכה כל שלא עבר אדם שם והכא לאלתר שיעור מה שמיסב ואוכל, ולענין מנפח שהיא מתולדת זורה אמרינן נמי תנן המקלף שעורים מקלף אחת אחת על יד ואוכל ואם קילף מהן לתוך חיקו חייב, אמר ר' אלעזר מנפח בידו אחת ובכל כחו:
1