ספר המכריע י״אSefer HaMakhria 11
א׳גרסינן בפרק אלו טריפות אמר רבא הני תרתי אוני דסמיכי אהדדי לית להו בדיקותא לאכשוריה והני מילי דקיימי שלא כסדרן אבל קיימי כסדרן היינו רבותייהו.
1
ב׳פירש המורה שלא כסדרן כגון שתים החיצונות שנדבקו בסירכא למעלה לאמצעית או מתחתיה.
2
ג׳אבל קיימין כסדרן היינו רבותייהו ואפילו זו על גבי זו מגינה [זו] על זו והדרה בריא שמתוך ששוכבות זו על זו אין מתפרקות והקרום הולך וחזק אבל כשהן שלא כסדרן זו הולכת לכאן וזו הולכת לכאן והקרום מתפרד ונסתר וכן הלכה וליכא מאן דפליג עלה.
3
ד׳ואונא הסרוכה באומא והיא אצלה מעשה בא לידי ושאלתי את פי רבינו יעקב בר יקר והתירה לי לאכול ויש אוסרין והוא אמר לי טעמו וטעם האוסרין.
4
ה׳האוסרין אומרין הרי נקב יש ולא מצינו שהותר אלא באוני כדאמר רבא אבל כסדרן היינו רבותייהו אבל אומי לא קאמר וטעמא דאוני מפני שעומדין במיצר החזה ומתחממות והדרא בריא ותדע שהרי בריאה הסמוכה לדופן באוני כשרה ובאומא טריפה כדלקמן.
5
ו׳וטעם מורי לא מצינו אומא בתלמוד ורבא לא אמר טעמו בשביל חום דהא בכל הריאה אמרן לעיל דלא שליט בה אוירא ורבא פירש טעמו דהיינו רבותייהו כלומר כך הם גדלות זו על זו ואינם מתפרקות זו מזו הילכך לא שנא אוני ולא שנא אומי ורבא דנקט אוני משום עיקר מילתיה דאורי לן דשלא כסדרן טריפה ואע"ג דאי הוו סמיכי אוני בדופן הויא כשרה כדאמרינן לקמן אשמעינן רבא דהתם היינו טעמא דכיון שהחלל צר הוא הן שוכבות תמיד אצל הדופן ואינן מתפרקות ממנו אבל זו אצל זו שלא כסדרן הן מתפרקות שהרי האמצעית מפריקתן ולא תימא דוחק הדופן מעמידן שלא יתפרקו זו מזו אבל באונא באומא שלא כסדרן לא איצטריך לן לאורויי דכיון דברוחב החלל עומדות מי יחזיק בה שלא יתפרקו וסייג מצאתי לדבריו בתשובת הגאונים וניכרים דברי אמת. ועינוניתא כל היכא דסריכא טריפה דכולהו לגבי דידה שלא כסדרן נינהו.
6
ז׳ומה שפירש המורה שלא כסדרן כגון שתים החיצונות אינו נראה לי דאם כן הוה ליה למימר והני מילי בתרתין ברייתא אבל השתא דקאמר שלא כסדרן משמע דאפילו בשתים הסמוכו' זו לזו קאמר וכגון שהם סמוכות זו על גבי זו וכפתרון רבינו חננאל מסתבר דמטריף כשהן זו על גבי זו ולא כפתרון המורה ועל אונא באומא שמכשי' המורה ראיתי שכתב רבינו תם בספר הישר כל המתיר אונא באומא אינו אלא טועה ומאכיל טריפות לישראל דהא אמרינן הני תרתי אוני דסריכי אהדדי לית להו בדיקותא לאכשוריה.
7
ח׳ומדקדק רבי שלמה כי טעו הראשוני' במה שאמרו דוקא תרתי אוני אבל אונא באומא לא דהא אומה אין שמה אלא אונה ובשביל שוטים שקראוה אומא לא נפסיד אמונתינו.
8
ט׳והא ליתא שהראשונים יפה דקדקו ולא מטעם ששמה אומא אלא משום ששמה ריאה והאי דקרו לה אומא כמו אומא רבתי כדאמרינן גבי שניות לעריות ומתוך שכולם יונקות משם וראיה לדבריו מדאמרינן עלה בסמוך אמר רבא חמשה אוני אית ליה לריאה תלת מימינא וכו' ואם באת לקרוא את הגדולה אונא אם כן שבעה יש לה לריאה אלא בעל כרחך הריאה היא האומא רבתא ולא אונא דפירושה דאונה כמו אוזן קטנה והקטנה ביותר קרויה עינוניתא דוורדא כלומר אוזן קטנה מאד אבל האומה גדולה דהיא ריאה לא נקראת אוזן אלא ריאה וכינוי שם קראוה הקדמונים אומא להורות בה הלכה להדיוטות וכי שרו רבנן תרתי אוני בכסדרן דוקא באוני דהיינו רבותייהו אבל הריאה והאונא לא התירו דלא מיקרי רבותייהו אלא גבי אוני. ועיקר דברי רבא לא באו להתיר אלא לאסור דהוא קאמר לית להו בדיקותא לאכשוריה.
9
י׳אבל התלמוד העמיד כשלא כסדרן אבל כסדרן היינו רבותייהו ומאי דשרא שרא ומאי דלא שרא הוי כשאר נקובי דריאה וכן מורין בבי מדרשא ובתשובות הגאונים והלכות גדולות ותשובת הרב ר' משה מפכיא"ה והוא נזכ' בערוך בשאר הגאונים וכן נוהגין לאסור בכל מקום חוץ באותן המקומות שפשט היתר רבינו שלמה.
10
י״אוכל רבותיו של רבינו שוין לאיסור חוץ מרבו הזקן שפילפל מדעתו כן ומצינו באבות העולם שלא עמדו בשמועתם גם אלו לא עמדו אלו השיבום בפניהם. ועוד יש טעמים לאסור שפירש רבינו ודחאם על לא דבר.
11
י״בונראה לי שבודאי אלו באו עיקר דברי רבא להתיר כגון שהיה אומר כך הני תרתי אוני דסמיכי אהדדי כשירה והני מילי כסדרן אבל שלא כסדרן טריפה בזה היו נראין דברי רבינו תם דדוקא באוני הכשיר ולא באומא שאין אומא בכלל אונא כדקאמר מר אבל כיון שעיקר דבריו לא באו כי אם לאסור ואמר הני תרי אוני דסמיכי אהדדי לית להו בדיקותא לאכשוריה כלום יש לחלק בדבריו ולומר דוקא באוני קאמר אבל לא באומא כל שכן וכל שכן באומא אם כן אין להוציא אומא מכלל אונא וכשבא וחילק בדבריו או הוא או התלמוד משמע שבכל מה שאסר למעלה פירש ואמר הני מילי שלא כסדרן אבל כסדרן כשירה וגם האומא נמי בכלל היא והילכתא כדברי המורה שהכשיר מסתבר וכך מצאתי שהשיב רב צמח גאון זצוק"ל אונא דריאה דסמיכא לאומא דריאה ששאלתם רבותא היא ומגנו אהדדי וכשרה היא ולא צריכה מיפרקה למיבדקה.
12