ספר המכריע י״טSefer HaMakhria 19
א׳גרסינן בפרק אותו ואת בנו אמר רב הונא אמר שמואל הלכה כחנניא ואזדא שמואל לטעמיה וכו' עד וחכמים אומרים כל מיני פרדות אחת הן.
1
ב׳רבינו יצחק מפאס זצוק"ל כתב דליתא לחנניה דאמר ליה ר' אבא לשמעיה כי מעיילת לי כונדינייתא לריספק עיין בהני דדמיין להדדי ועאל אלמא קסבר אין חוששין לזרע האב וכך כתב בעל הלכות גדולות וליתה לדחנניה דאמר נוהג בין בזכרים בין בנקבות מדאמר ליה ר' אבא לשמעיה וכו'.
2
ג׳ואינו נראה לי להתיר שלא יהא אותו ואת בנו נוהג בזכרים חדא דהא שמואל פסק הלכה כחנניה.
3
ד׳בבכורות בשילהי פרק מומין אלו תנן ואלו כשרין באדם ופסולין בבהמה אותו ואת בנו ויוצא דופן.
4
ה׳ואמרינן בגמרא מאי אותו ואת בנו אילימא אהרן ובניו דכוותה התם תיש ובנו מי אסור והתניא אותו ואת בנו נוהג בנקבות ואינו נוהג בזכרים.
5
ו׳ומסיק אמרי במערבא משמיה דרבי יוסי בר אבין הדא אמרה חנניה הא דאמר חוששין לזרע האב ונוהג בין בזכרים בין בנקבות אלמא תנן סתמא כחנניה. ותו דהכא אוקמינן לחנניה כרבי יונתן דלא מצריך קרא לחלק ואייתר ליה אותו למדרש שיהא נוהג גם בזכרים.
6
ז׳ובפרק השואל אמרינן דפליגי אביי ורבא אביי סבר לה כרבי יאשיה ומתרץ לקראי כרבי יאשיה ורבא סבר ליה כר' יונתן ומתרץ לקראי כרבי יונתן וקיימא לן הלכה כרבא כיון דרבא סבר לה כרבי יונתן אם כן האי אותו לא איצטריך לחלק ולא אתא אלא למימרא דנוהג בזכרים ורבי אבא נמי דאמר עיין בהני דדמיין להדדי ועייל נהי דלא סבר לה כשמואל דפסיק הלכה כחנניה דאמר חוששין לזרע האב וכל מיני פרדות אחת הן ומתיר הנולדים מן הסוס עם הנולדים מן החמור אבל מיהו לא מצאנו שיאמר אין חוששין לזרע האב כלל ויתיר פרד עם מינא דאימיה דהא אפילו רבי יהודה דאסר הנולדין מן הסוס עם הנולדי' מן החמור אסיקנא דרבי יהודא מספקא ליה ואסר פרד עם אמו כדאמרינן תא שמע דאמר רב הונא בריה דרבי יהושע הכל מודים בפרד עם אמו שאסו' מאן הכל מודים רבי יהודה אלמא מספקא ליה שמע מינה.
7
ח׳ורבי אבא נמי יש לומר דכרבי יהודה סבירא ליה ומשום הכי אסר הני דלא דמיין להדדי דמספקא ליה ואסר נמי פרד עם אמו ולא פשיט ליה דאין חוששין לזרע האב שיתיר פרד עם מינא דאימיה.
8
ט׳ובשילהי מסכת כתובות אמרינן יצחק שמעון ואושעיא אמרו הלכה כר' יהודה בפרדות דתניא ר' יהודה אומר פרדה שתבעה אין מרביעין עליה לא סוס ולא חמור אלא מינה. יצחק אמר רב נחמן זה יצחק נפחא שמעון זה ר' שמעון בן פזי.
9
י׳ואמרי לה זה ריש לקיש אושעיא זה ר' אושעיא ברבי אלמא הני פסקי הלכה כר' יהודה דמספק' ליה ואסר פרד עם מינא דאימיה וכהלכתין נמי מוקמינן דבין לרבנן בין לר' אליעזר מספקא להו אי חוששין לזרע האב אי לא וכיון דמספקא להו ליכא למישרי אותו ואת בנו בזכרי' דדילמא חוששין לזרע האב והכא לחומרא והכא לחומרא גבי אותו ואת בנו דילמא חוששין ונוהג בזכרים ולגבי כלאים דילמא אין חוששין והנולדים מן הסוס עם הנולדים מן החמור אסורין זה עם זה והילכך מכל דברי האמוראין אין להתיר אב ובנו דאפילו מאן דלא סבר כחנניה נהי דלא סבר כחנניה להתיר הנולדים מן הסוס עם הנולדים מן החמור כדסבר שמואל אבל להתיר בזכרים ליכא מאן דשרי דלא מספקא ליה.
10