ספר המכריע מ״חSefer HaMakhria 48
א׳גרסינן בפרק הכותב רבי שמעון אומר כל זמן שהוא תובעת כתובתה היורשי' משביעין אותה ואם אינה תובעת כתובתה אין היורשין משביעין אותה.
1
ב׳כתב רבינו חננאל זצוק"ל וקיימא לן כרבי שמעון וכך פסק גם הלכות גדולות כרבי שמעון ואמר אף על גב דקיימא לן הלכה כרבים כיון דקם ליה ר' שמעון כאבא שאול ואיפסיקא הילכתא כאבא שאול הלכתא כוותיה.
2
ג׳ואינו נראה לי דודאי איפטרה מן השבועה דקם ליה כאבא שאול הלכתא כוותיה דלא מהני ליה תנאה גבי יורשין אבל היכא דלא פטרה דקא סבר ר' שמעון דאינו יכול להשביעה כל זמן שירצה אין הלכה כמותו משום דהוה ליה יחיד ורבים וכל זמן דלא איפסיקא הלכת' כיחיד קיימא לן דהלכה כרבים ורב פפא לא אתי למיפסק הלכה כר' שמעון אלא בא לפרש דבריו דר' שמעון אתא לאפוקי מדר' אלעזר ומחלוקותו.
3
ד׳ורבינו יצחק זצוק"ל כתב חזינן לרבוותא דאמרי לית הלכתא לא כתנא קמא ולא כר' אליעזר אלא הלכתא כרבי שמעון דקתני ר' שמעון אומר כל זמן שתובעת כתובתה היורשין משביעין אותה אינה תובעת כתובה אין היורשין משביעין אותה.
4
ה׳ואמרינן ר' שמעון אהייא ואסקה רב פפא למעוטי מדרבי אליעזר ומחלוקתו למימרא דהלכתא כר' שמעון ואנן סבירא לן דהלכתא כתנא קמא דהוא סתם מתניתין וקיימא לן בכל דוכתא דלא איפסיקא הלכתא בהדיא דהלכתא כסתם משנה והכא לא איפסיקא הלכתא בהדיא דרב פפא לא אתא לאפסוקי הלכתא אלא לפרושי בעלמא הוא דאתא דהכי קאמר רב פפא ר' שמעון לאפוקי מדר' אליעזר ומחלוקתו קאתי ולעולם הלכה כתנא קמא ועוד קתני לה גבי הלכתא פסיקתא דתנן אלו נשבעין שלא בטענה השותפין והאריסין והאפוטרופין והאשה הנושאת והנותנת בתוך הבית ובן הבית וקיימא לן דהני כולהו הלכתא פסיקתא נינהו ולא מצית למימר דהאי אשה אלמנה היא דאשה סתם קתני בין אלמנה בין אשת איש ועוד דסוגיא דשמעתא כתנא קמא אזלא הילכך הלכתא כתנא קמא דאמר המושיב את אשתו חנונית או שמינה אפוטרופיא הרי זה משביעה כל זמן שירצה. וכרבינו יצחק נראה לי.
5
ו׳וראיתי תשובת רב צמח גאון זצוק"ל שנשאל על שבועת אלמנה כיצד משביעין אותה ואמר בלשון הזה משביעין אותה שלא נתן לך בעליך בצנעה כספים ולא השתלמת כתובתיך כולה או מקצת' ואגב שמשביעי' אותה שלא נטלת כתובתיך מגלגלין עליה ומשביעין אותה שלא גנבה ולא גזלה כלום אחר מיתת בעלה.
6
ז׳אבל אם רצו להשביעה שלא גנבה קודם מיתת בעלה אינו יכולין שכן שנינו הלכה מקבר בעלה לבית אבי' או שחזרה לבית חמיה ולא נעשית אפוטרופא אין היורשין משביעי' אותה ואם נעשת אפוטרופ' היורשין משביעים אותה על העתיד לבא ואין משביעים אותה על שעבר.
7
ח׳במה דברים אמורים בזמן שתבעה כתובתה אבל לא תבעה כתובתה אין יכולים להשביעה דתנן ר' שמעון אומר כל זמן שתובעת כתובתה היורשים משביעים אותה אינה תובעת כתובתה אין היורשים משביעים אותה.
8
ט׳ואינם נראים לי דברי הגאון כלל דהאי דתנן משביעים אותה על העתיד לבא ואין משביעים אותה לשעבר דוקא אהיכא דפטרה מן השבועה קאי כדמפרש בתוספתא.
9
י׳והכי משמע משטה דמתני' ואפי' אם תמצא לומר דהלכה כר' שמעון דוקא אם אינה תובעת כתובתה אין היורשים משביעים אותה אבל תובעת כתובתה משביעי' אותה על הכל ואפילו על אפוטרופוסי שעשתה בחיי בעלה וכך הולכת פתרון כל ההלכה וכך אמר רבינו חננאל זצוק"ל בפירוש אע"פ דפסק הלכה כרבי שמעון הלכך התובעת כתובתה משביעים אותה על כל דבר שהיה בידה ואפילו בחיי בעלה משביעים אותה עליהן.
10