ספר המכריע נ׳Sefer HaMakhria 50
א׳גרסינן בפרק רבי אליעזר דמילה מרחיצין את הקטן בין לפני המילה בין לאחר המילה ומזלפין עליו ביד אבל לא בכלי רבי אלעזר בן עזריה אומר מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת.
1
ב׳איתמר כי אתא רבין אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר ואמרי לה אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן הלכה כרבי אלעזר בן עזריה בין בחמין שהוחמו בשבת בין בחמין שהוחמו מערב שבת בין הרחצת כל גופו בין הרחצת המילה מפני שסכנה היא לו.
2
ג׳כתב רב אחאי גאון זצוק"ל בפרשת וירא אליו ביום שלישי למילה מהו לחלל את השבת עליו דהלכתא כרבי אלעזר דאמר סכנה היא לו ומחמין לו חמין בשבת או דילמא הלכתא כרבנן דאמרי לאו סכנ' היא ואין מחמין לו חמין בשבת.
3
ד׳ואם תמצא לומר הלכה כרבי אלעזר בן עזריה דאמר מחמין לו חמין בשבת להרחצת כל גופו או דילמא למילה בלבד תא שמע דכי אתא רבין אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר ואמרי לה אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן הלכה כרבי אלעזר בן עזריה בין בחמין שהוחמו בשבת בין בחמין שהוחמו מערב שבת בין הרחצת מילה בין הרחצת כל גופו מפני שסכנה היא לו הנה רב אחאי גאון סובר דסכנה ממש היא.
4
ה׳ומאי דתנן מרחיצין כל צורך הרחיצה תנן ואפי' להחם [ואע"ג דלפני מילה לא מישתמע הכי, כדבענן לפרושי אפילו הכי האי כי] דיניה והאי כדיניה.
5
ו׳עוד כתב רב אחאי התם וגם בעל הלכות גדולות כתב בהלכות מילה וגם רבינו יצחק כתב בפסקיו היכא דאישתפוך חמימי' ואיבדור סממניה בתר דאימהיל סכנה היא ומחללינן עליה שבתא. וקשיא לי טובא דהכא שרינן להחם חמין בשבת.
6
ז׳ובפרק הדר עם העכו"ם גרסינן ההוא ינוקא דאישתפוך חמימיה אמר להו לייתו ליה מיגו ביתאי א"ל אביי והא לא עירבו.
7
ח׳ניסמוך אשתוף והא לא שתיפו לימרו ליה לעכו"ם דליזיל וליתי ליה אמר אביי בעאי לאיתובי למר ולא שבקן רב יוסף דאמר רב כהנא כי הוינן בי רב יהודא אמר לן בדאורייתא מותבינן תיובתא והדר עבדינן מעשה בדרבנן עבדינן מעשה והדר מותבינן תיובתא.
8
ט׳בתר הכי אמר ליה מאי בעית לאותוביה דתניא הזאה שבות ואמירה לעכו"ם שבות מה הזאה שבות ואינה דוחה שבת אף אני אביא אמירה שבות ואינו דוחה שבת.
9
י׳אמר ליה ולא שני לך בין שבות דאית ביה מעשה לשבות דלית ביה מעשה אלמא אפי' לאיתויינהו במבוי שאינו משותף אמרי כולהו רבה ורב יוסף ואביי.
10
י״אוהכא היכי אמרי רב יוסף ואביי מפני שסכנה היא לו ושרי לחממן בשבת.
11
י״בונראה לי לתרץ דודאי היכא דאימהול ואישתפוך חמימיה מחמין לו חמין בשבת מפני שסכנה היא לו אחר שנמהל וההוא עובדא לא מיירי אלא לפני המילה שאינו מסוכן עדיין דאע"ג דתנן מרחיצין את הקטן בין לפני המילה בין לאחר המילה לאו דשתי הרחצאות שוות דרחיצ' דלאחר מילה דחייא שבת מפני שסכנה היא לו אבל רחיצה דמקמי מילה לא דחייא שבת דאכתי לא הוי מסוכן והיכא דאישתפוך חמימי' מקמי מילה לא מהלינן ליה משום דאי מהלינן ליה צריך לחלל עליו את השבת וכיון דאכתי לא אמהיל ולא איסתכן לא מהלינן ליה ומייתינן ליה לידי סכנה אלא דחינן ליה למחר והוי כמכשירין דמקמי מילה ולא דחו שבת ואפילו דרך מבוי בלא עירוב לא מייתינן ליה דומיא דאין מלין.
12
י״גתדע דהכי הוא דהא מדמה לה אביי להזאה והזאה מקמי מיעבד ולא עבדינן לה כי היכי דליעביד פיסחא אלא מידחי לפסח שני וה"ה הכי נמי הכא הבאת חמין דאמר אביי מקמי מילה היא דלא הוי מצו למימהל בלא חמין ומשום הכי הוה אסר אביי והוה בעי דתדח' מילה למחר.
13
י״דוכדברי מצאתי שגם רב אחאי גאון כתב א"נ בדלא חזי שרי מכשירין דקמי מילה אבל התם דאימהיל אישתפוך חמימיה ואיבדור סממניה סכנה היא ומחללין עליו את השבת התם הוא דאישתפוך חמימיה ואיבדור סממניה קודם דנימהול דאמרינן תדחה המילה למחר דלא איכא סכנה אבל היכא דאיתשור חמימיה ואיבדור סממניה לבתר דנימהול משום סכנתא מחללינן עליה שבתא. הנה שבפירוש מחלק רב אחאי גאון בין נשפכו קמי מילה לנשפכו אחר מילה.
14
ט״ואבל בעל הלכות גדולות כתב בהלכות שבת מחמין חמין לחולה ולחיה ולקטן בשבת בין להשקותו בין להברותו ואין אומרים נמתין לו שמא יבריא אלא מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת.
15
ט״זואינו נראה לי כלל דהא בההוא ינוקא דאישתפוך חמימיה דאסר לאייתויינהו אפילו דרך מבוי בלא עירוב כל שכן להחם לו בשבת וזו הברייתא של מחמין חמין לחולה בשבת בפרק יום הכפורים מייתינן לה ולא גרסינן התם אלא חולה בלחוד ולא קטן ומשום דסבר בעל הלכות גדולות דגם קטן לפני מילה מסוכן הוא כלאחר מילה כתב קטן עם חולה ולא היא דחילוק יש בחמין של קטן בין לפני מילה בין לאחר מילה כדפרישית.
16
י״זעוד כתב בעל הלכות גדולות אמר רבא קטן חולה מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת אמר רבא ואם בריא הוא למה ליה חמין להברותו אלא אמר רבא הכל אצל מילה חולים הם ואחד קטן בריא ואחד קטן חולה מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת. וקשיא לי טובא בגוה מההוא ינוקא דאישתפוך חמימיה שאסרו להביאם אפילו דרך מבוי בלא עירוב.
17
י״חעוד נראה לי לומר דכל סוגיא דשמעתא אזלא דלא מחללינן עליה שבתא להחם לו חמין כלל דעד כאן לא שרינן ליה אלא רחיצת גופו אבל לא להחם לו חמין בשבת דהא מרחיצין קתני ולא מחמין.
18
י״טועוד דתנן בין לפני המילה בין לאחר המילה דמשמע דין א' להם והיאך נוכל לחלק ביניהם ולומר רחיצה דקמי מילה לא דחי' שבת ולאחר מילה דחייה שבת אלא ודאי מוכח' מתני' דלא שרינן ליה אלא רחיצה בלחוד ולא שיעשה לו חמין בשבת והאי דאמר שהוחמו בשבת על ידי מזגו הוא והאי דקאמר מפני שסכנה היא לו לא סכנה ממש שנחלל את השבת שאין המילה מכה של חלל אלא לדחות מפניו הרחיצה שהיא איסור דרבנן ורב אחאי גאון ובעל הלכות גדולות ורבינו יצחק שמתירין היכא דאישתפוך חמימיה ואיבדור סממניה בתר דאימהיל שמחללין את השבת מפני שסכנה היא לו צריכין ראייה גדולה לדבריהם.
19
כ׳ואינו נראה לי ההיתר שלהם לחלל עליו את השבת דכי היכי דמקמי מילה לא מחללינן כדמוכח בפרק הדר ה"ה הכי נמי לאחר המילה לא מחללינן דהכי תנן בין לפני המילה בין לאחר המילה דמשמע דינם שוה ודברי רבא שהביא בעל הלכות גדולות דאמר הכל אצל מילה חולים הן ואחד קטן בריא ואחד קטן חולה מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת.
20
כ״אבפסחים בפרק אלו דברים הם והכי אמרינן התם השיב רבי עקיבא הזאת טמא מת שחל שביעי שלו בערב הפסח שחל להיות בשבת יוכיח שהוא מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת גזירה שמא יטלנה בידו ויעבירנה ד' אמות ברשות הרבים וליעברם דהא שמעי' ליה לר' אליעזר דאמר מכשירי מצוה דחו שבת הני מילי היכא דגברא חזי אבל היכא דגברא לא חזי' ליכא חיובא עליה אמר רבא לדברי רבי אליעזר קטן בריא מחמין לו חמין להברותו ולמולו דהא חזי קטן חולה אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו דהא לא חזי.
21
כ״בפירוש קטן חולה דכל זמן שלא ירחיצוהו בחמין לא יראה למול ואם ירחצוהו יראה למול ולהכי קרי ליה חולה שהוא צריך להתחזק בחמין קודם מילה כדי שיוכל לסבול צער המילה אבל לא חולה ממש דאם כן לאו בר מילה הוא כלל כדתנן קטן החולה ממתינין לו עד שיבריא וכיון שבלא חמין אין ראוי למול ולא חל חיובא עליה ואין מחמין לו חמין בשבת.
22
כ״גאמר רבא אי בריא חמין למה ליה אלא אמר רבא הכל אצל מילה חולים הם ולא שנא בריא ולא שנא חולה אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו דהא לא חזי.
23
כ״דכך מצאתי הגירסא כתובה בספרים וכך גורס גם המורה.
24
כ״הופירוש חולים הם כל זמן שלא נדיחנו בחמין ואפילו לרבי אליעזר צריך להיות מחמין לו חמין מערב שבת.
25
כ״וובעל הלכות גדולות שגורס מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת נראה לי דבריו בזה.
26
כ״זוגירסת הספרים אינה נראה לי דהא כל דדמי חיובא עליה אם כן היאך צוה השם למול כל אדם יכול להפטר משום דלא רמי עלויהו חיובא ולא עברי בעשה אלא ודאי אע"ג דחולים הם כך צוה להחם ולמול כמו שצוה להביא איזמל ולמול וכיון שכך צוה בחול גם השבת דוחין והילכך מחללין גרסינן ולא דמיא מילתיה דרבא לרבה דרבה חילק בין בריאים לחולים והילכך יש לומר על בריאים רמי' חיוב' ולא על חולים.
27
כ״חאבל רבא דאמר הכל חולים הם בעל כרחין הכי רמיא עלייהו חיובא בחול להחם ולמול והילכך גם בשבת מחממין אבל מיהו כל זה הוא אליבא דרבי אליעזר כדאמרי' התם בפירוש לדברי רבי אליעזר אבל לרבנן דאמר שאין המכשירין דוחין את השבת בודאי שאין מחממין חמין בשבת ומפני שקראו הקטן חולה נתן עליו בעל הלכות גדולות תורת חולה לחלל עליו את השבת ולא היא דלא נקרא חולה אלא שצריך להתחמ' לו חמין כדי להתחזק ולמול ולא שיהא מסוכן לחלל עליו את השב' כדין חולה המסוכן למות.
28