ספר המכריע נ״אSefer HaMakhria 51
א׳גרסינן בפרק אלמנה נזונת מוכר' והולכת עד כדי כתובתה וסמוך לה שתגבה כתובתה מן השאר.
1
ב׳רבי' האי גאון זצוק"ל דייק מדקתני עד כדי כתובת' וכתב בשער ט' של מקח וממכר שחיבר שאין לה רשות למכור במזונותיה אלא אם כן ישארו בנכסים כדי כתובתה ואם לאו מכירתה בטלה.
2
ג׳ובשער הששי כתב שאין לה רשות למכור במזונותיה יותר מכדי כתובתה וכך כתב גם רבינו חננאל זצוק"ל מכרה ולא שיירה בנכסים כדי כתובתה מכרה בטל וחייבת להחזיר הדמים ללקוחות וכך מסקנא דשמעתא ולקמן בפרק שני דייני גזירו' גבי האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים ובאה ואמרה מת בעלי רצתה ניזונת רצתה גובה כתובתה וכו'.
3
ד׳כתב רבינו חננאל זצוק"ל מהא שמעינן אלמנה נזונת מנכסי בעלה אפילו טפי מכתובתה והאי דקיימא לן עד כדי כתובתה במוכרת למזונות.
4
ה׳וכך הקשה ותירץ גם רבינו יצחק מפאס זצוק"ל וכתב מהא שמעינן דלית לה לזבוני אלא עד כדי כתובתה אבל יותר מכדי כתובתה לא.
5
ו׳וקשיא לן האי דגרסינן בפרק שני דייני גזירות האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים באה ואמרה מת בעלי רצתה נזונת רצתה גובה כתובתה.
6
ז׳אמרה גירשני בעלי מתפרנסת והולכת עד כדי כתובתה ואוקמה שמואל כששמעו בו שמת ומקשינן ומאי שנא עד כדי כתובתה ופסקינן איהי אפסידה אנפשה דאמרה גירשני בעלי ושמעינן מינה דאי לא אמרה גירשני בעלי נזונת והולכת עד לעולם.
7
ח׳ואשכחי' בה פירוקא למקצת רבוותא דאמרי הא דאמרינן עד כדי כתובתה בנכסים מועטים והך אחריתי בנכסים מרובים והאי פירוקא דחיקא היא דלא אשכחן ליה עיקר ועד כמה הם מרובים ועד כמה הן מועטין בהאי דינא הילכך ליכא למיסמך על האי פירוקא ואנן איסתבר לן פירוקא דהאי קושיא דהא דתניא מוכרת והולכת עד כדי כתובתה אבל יותר מכדי כתובתה לא בדלא איפשר לה לאיתזוני אלא בזביני דמקרקעי הילכך לית לה לזבוני אלא עד כדי כתובתה והך אחריתי דשמעת מינה נזונת לעולם בדאפשר לה לאיתזוני מפירי דמקרקעי ומאגרא דביתא ומאי דדמי ליה ודייקי' מדקתני בהא מתנייתא מוכרת ובהך לא קתני מוכרת אלא נזונת.
8
ט׳ואינן נראין לי דבריהם כלל שאין אני רואה כאן שום קושיא ולא סתרי מתנייתא אהדדי ופירוקא דחזא רבי' יצחק למקצת רבוותא דהא אמרינן עד כדי כתובתה בנכסים מועטין והך אחריתי בנכסים מרובין הוא הנראה עיקר והוא הנכון שכל זמן שהנכסים מועטין שאם תמכור למזונותיה לא תשאר בנכסים שיעור גביית כתובתה התם תניא מוכרת והולכת עד שישאר כדי כתובתה שאם תמכור במזונותיה לא יהיה לה במה לגבות כתובתה ומה מועיל לה שמוכרת למזונות ואין לה ממה לגבות כתובת' תמכור מן הנכסי' עד כדי שישארו בהם כדי גביות כתובתה ואחרי כן תקח כל שאר הנכסים לעצמ' בכתובתה ולמה היא צריכה למכרם מעט מעט למזונותיה כיון שהכל הם שלה אבל אם הנכסים מרובים שכל מה שמוכרת למזונות עדיין ישארו בהם שיעור גביי' דכתובה התם תניא שנזונ' מהם כל מה שהיא רוצה ואפי' יותר מכדי כתובתה שהרי יש לה סמך ממה לגבות.
9
י׳ומאי דתניא הכא מוכרת והולכת עד כדי כתובתה לא מתפרש שאינה רשאה למכור יותר משיעור כתובתה שאם היתה כתובתה מאתים תמכור מלא מאתים כדפרישו הני רבוותא וקשיא להו אלא הכי מתפרש מוכרת במזונותיה עד שיעור שישארו בנכסים כדי כתובתה ואע"פ שאותם הנכסים שמכרה היו אלף זוז כיון שנשארו עוד בנכסי' כדי שיעור גביית כתובתה יכולה היא למכור.
10
י״אוכך פיר' המורה מוכרת והולכת עד שלא יותר הקרקע ליורשים אלא שיעור כתובתה ולפי זה הפתרון לא קשיא ולא מידי דלא משמע שלא תמכור יותר משיעור כתובתה שאם היתה כתובתה מאתים זוז לא תמכור אלא מאתים אלא הכי משמע לא תמכור כל כך שלא ישארו בנכסים מאתים זוז אבל אם נשארו בנכסים מאתים זוז אף על פי שמכרה אלף זוז בעבור מזונותיה יפה עשתה ולא קשיא ולא מידי.
11
י״בואם מכרה נמי ולא שיירה בנכסים שיעור גביית כתובתה אין המכר בטל כדכתבו רבינו האיי גאון ורבינו חננאל זצוק"ל שלמה יהיה מכרה בטל היא הפסידה לעצמ' שכל הנכסים יכולה ליקח לעצמה בתורת כתובתה והיא מוכרתם מעט מעט בתורת מזונות ומה מפסידים היתומי' בכך התנא לא אמר אלא עצה טובה לאשה שאינה צריכה למכור מעט מעט בעבור המזונות אלא כדי שישארו בנכסי' שיעור כתובת' ולא יותר אבל אחר כן גובה הכל בכתובת' ויהא הכל שלה ולמה תמכור למזונות שאין לה ממה לגבות כתובתה אחר כן שמן הלקוחות שמכרה להם בעבור מזונותיה אינה יכולה לטרוף דאחריות דנפשה קבלה עילוה אבל אילו מכרה למזונות הכי נמי דמכרה קיים.
12
י״גוגם מדבעו מיניה מרב ששת מוכרת למזונות מהו שתטרוף לכתובתה נוכל להבין שמכרה קיים דעד כאן לא קא מיבעיא ליה אלא אם יכולה היא לטרוף אבל אם היא אינה רוצה לטרו' או מי שיעכב על יד הלקוחות וכבר פשטי שגם היא אינה יכולה לטרוף הילכך אם מכרה למזונות ולא שיירה בנכסים כשיעור גביית כתובתה מכרה קיים הוא.
13