ספר המכריע ס״טSefer HaMakhria 69
א׳גרסינן בפרק כל הבשר כגון שנפל לתוך יורה רותחת דמיבלע בלע מיפלט לא פליט. קשיא לי טובא בהא דא"כ חתיכת הנבילה שנפלה לתוך תבשי' רותח וקדם וסלקיה קודם שינוח התבשיל מרתיחתו לא נאסר התבשיל דאמרינן חתיכה דנבילה מיבלע בלע מן התבשיל מיפלט לא פלטא ואם כן אמאי נקט כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב דמשמע מפני זה חלב מותר מפני שאין שיעור לבשר לאסור החלב הא אם היה הבשר מרובה שאינו בטל בחלב בששים גם החלב אסור ואמאי והא אמרינן דמיבלע בלע מיפלט לא פלטא.
1
ב׳ונראה לי דלעולם החתיכה אע"פ שהקדירה רותחת בולעת מאחרים ופולט טעמה לאחרים והאי דאמרינן דמיבלע בלע מיפלט לא פלט הכין פירושיה מיבלע בלע טעם מאחרי' ואותו הטעם שבולע מאחרים אינו חוזר ופולט אותו בעוד שהקדרה רותחת עד שתשקוט מרתיחתה אבל טעמו בודאי פולט ואלו היה בבשר בנותן טעם בחלב היה גם כן החלב אסור.
2
ג׳וכך משמע גם פתרון המורה שפירש מיפלט לא פלט דמה שבלע אינו פולט ומשמע מדברי רבינו דדוקא מה שבלע אינו פולט אבל טעמו בודאי הוא פולט.
3
ד׳וכי היכי דאמרינן הכא דמיבלע בלע מיפלט לא פלט ה"ה הכי נמי אמר המורה בהגעלת כלים דכל זמן שהיורה רותחת מיפלט פלט מיבלע לא בלע דמה שפולט הכלי גיעולו לתוך המים רותחין אינו חוזר ובולעו כל זמן שהמים רותחין ולא נחו מרתיחתן אבל אם נחו מרתיחתן חוזר הכלי ובולע גיעולו שפלט דהכי כתב המורה בהגעלת כלים כל כלי מתכות כגון יורה ומחבת וכל כלי שיש לו בית קבול בין של מתכת בין של נחושת יעשה להם שפה של טיט על שפתם כדאמרינן במסכת ע"ז ובעוד שהן רותחין יטבול וישקיע בהן כל כלים כוסות וקערות סכין וכסו' קדירה כל כלי עץ וכל כלי מתכות דהלכתא אידי ואידי ברותחין ובכלי ראשון ובלבד שיהיו מנוקין ומודחין תחילה ויזהר שלא יטביל הכלי פעמים פן יחזור ויבלע גיעולו.
4
ה׳ואם שוקטים המים מרתיחתן לא תועיל הטבילה ויזהר שלא תניח היורה גדולה מרתיחתה לפי שחוזרין ונבלעין בתוכה והקטני' אע"פ שנגעלו בה בזה אחר זה כולן טהורין לפי שכל זמן שהמים רותחין אין כלי בתוכה בולע אלא פולט.
5
ו׳ובמה שכתב המורה שאם תנוח היורה מרתיחתה חוזרת ובולעת גיעולה קשיא לי טובא דממה נפשך אם אין במים שיעור לבטל גיעול היורה היאך נטהרת היורה גדולה לעולם מגיעולה אלא בודאי יש שיעור במים כדי לבטל גיעול היורה וכיון שגיעול היורה יצא ונתבטל במים ואין כח באותו הגיעול לאסור את המים היאך יחזרו אותן המים עוד ויאסרו היורה והלא אותם המים מותרין בשתי' כיון שלא הי' הגיעול שיעור לאוסרן כדאמרינן הכא כזית בשר שנפל ליורה של חלב כיון שלא היה כח בכזית בשר ליתן טעם בחלב החלב מותר וה"ה הכי נמי הכא באלו המים כיון שאין כח בגיעול ליתן בהם טעם המים מותרים הם וכשחוזרת היורה ובולע מהם מהיתר היא בולעת שכל גיעולה נתפזר ונתבטל באותן המים ואינה נאסרת באותן המים והלכך אע"פ שנחה היורה מרתיחתה טהורה היא ואינה נאסרת בכך וכל הכלים שמטביל בתוכה אפילו בזה אחר זה לבד שיהיו המי' רותחין כדי שיוציאו גיעולן אע"פ שנחין מרתיחתן בעוד שהכלים שם אינן חוזרין ונאסרין שכיון שיוצא הגיעול מהם מיד מתבטל באותן המים וכשחוזרין הכלים ובולעים מכל המים בולעין ולא מגיעול לבד ואותן המים מותרין הם בשתיה כדפרישית דלא משערינן אלא במאי דנפיק מן הכלי ולא בכל הכלי וההוא גיעול דנפיק מיניה דבר מועט הוא ומיד הוא בטל במים.
6
ז׳אע"פ שראיתי לחכמי צרפת הקדמונים זכרונם לברכה שאומרים אם הכניס אדם כף חולבת בתוך התבשיל של בשר שאם אין ששים בתבשיל כנגד כל הכף שנכנס שם התבשיל אסור דלא משערינן במאי דנפיק מיניה אלא בכוליה משערינן ומסתייעי' ממאי דאמרי' בפרק גיד הנשה גבי כחל פשי' דבדידי' משערינן דאי סלקא דעתך במאי דנפיק מיניה משערינן מנא ידעינן.
7
ח׳וקשה בעיני מאד דבר זה דאם כן דבדידיה משערינן אין תקנה להגעיל הכלי אלא א"כ יהיו במים ששים כנגד כל הכלי והיורה גדולה לא תהי' לה טהרה לעולם שאי אפשר שתכיל מים ששים כנגד כל היורה ועוד קדירה שבישל בה בשר ובישל בה חלבים לאחר מכאן דאמרן לעיל בנותן טעם אי בכל הקדירה משערינן היאך יתכן שיהיה בחלב ששים לבטל כל הקדירה והיאך נסמוך בזה אקפילא אלא לאו שמע מינה אין משערין בכל הכלים הבולעין אלא במאי דנפיק מיניה.
8
ט׳ובפרק כל שעה אמרינן נמי אמר רב קדירות בפסח ישברו ומקשה אמאי ולישהינהו לאחר הפסח וליעביד בהו שלא במינו ואי סלקא דעתך שבכל הקדרה משערינן היאך מקשה שיעשה בהם לאחר הפסח שלא במינו והא רב הוא דאמר התם חמץ לאחר הפסח בנ"ט אלא בודאי הדבר מבואר כשמש שאין משערין ככל הקדירה אלא במאי דבלעה קדרה.
9
י׳והכי תנן נמי אין מחומץ מחמיץ אלא לפי חשבון ואי בכוליה משערינן היכי תני לפי חשבון אלא לאו שמע מינה במאי דנפיק מיני' משערינן ומאי שנא גבי כחל דאמרינן דבכוליה משערינן ובכל האיסורין משערינן במאי דנפיק מיניה משום דבכל האיסורין כשבלע ההיתר ממנה מצינן למיקם אקושטא דמילתא שאם כל האיסורין שהיה בצדו בלע נשער ככל אותו האיסור ואם קצת ממנו בלע נשער כמה שחיסר ממנו אבל הכחל לא בלע מאחת אלא ברייתו היא הלכך לא מצינן למיקם במאי דנפיק מיני' ומשו' הכי משערינן בדידיה והוא הדין בכבד שלא בלע דמו מאחרים אלא ברייתו בכך היא דלא מצינן לשעורי' במאי דנפיק מיניה משערינן בדידיה אבל כל חתיכה דבולעת מאחרים שפיר מצינן למיקם ולשער אותה הבליעה והלכך משערינן כמה שבלעה והכא נמי גבי כף נביא חלב רותח ונשים כף כיוצא בה לתוכו ומה שמחסר הכף מן החלב כאותו נשער.
10
י״אוכשם שאין לו לאדם להתיר את האיסור כך אין לו לאסור את המותר שמכמה מקומות מצאנו שהתורה חסה על ממונם של ישראל.
11
י״באמנם יש לו לאדם להתרחק מן האיסור שלא לשער הדבר בכיוון ובצמצום אלא שיהא ההיתר מרווח לעין שהוא יותר מששים אבל לשער ככל הכף זה אינו נכון שהכף היא יותר מכלי החלב שנכנס לתוכו כל שכן כמה שבלע ממנו וזהו איבוד ממון בידים בלא שום טעם וסמך.
12