ספר המכריע ע״בSefer HaMakhria 72
א׳גרסינן בפרק כל הבשר כבדא מה אתון ביה וכו'.
1
ב׳לפום מסקנא דהלכתא וסוגי' דשמעתא משמע דהכי הלכתא דכבד אע"פ ששלקוה בקדרה לבדה מותרת ואינה נאסרת בדם היוצא ממנה דאפילו אם תמצא לומר דדם הנפלט ממנה אוסר היא עצמה אינה נאסרת מפני שתדיר היא עשויה לפלוט ואינה בולעת והכי פשיטא ליה לאביי דאמר למיסר נפשה לא קא מיבעיא לי דאלמא פשיטא ליה דאינה נאסרת היא והכי נמי אמרינן אמר דשלקי ליה ואכיל והכי נמי סבירא ליה לרב נחמן דכבדא שליקא שרייא ורב בר שבא דלא הוה בעי למיכל אמר להו גאמו לישבא וכיון דהני אמוראי סבירא להו הכי בעל כרחין הכי הלכתא.
2
ג׳ורב הונא דחלטו ליה ואכיל ורב נחמן דחלטו ליה ואכיל ההוא הוי לבשולי עם בשרא אחרינא והכי נמי פירש המורה חליט ליה בחלא צומתי בחומץ לפי שהחמץ צומתי ושוב אינו פולט עולמית הדר מבשל ליה עם בשר אחר.
3
ד׳והאי דאמרן כתנאי רבי אליעזר אומר הכבד אוסרת ואינה נאסרת מפני שהיא פולטת ואינה בולעת רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר מתובלת אוסרת ונאסרת שלוקה אוסרת ונאסר' לא גרסינן הכי אלא הכי גרסינן שלוקה אוסרת ואינה נאסרת ולא פליג רבי ישמעאל אלא במתובלת מפני שהתבלין מרככין אותה דאם איתא דבשלוקה נמי פליגי אמאי לא ערבינהו ותנינהו רבי ישמעאל אומר מתבלת ושלוקה אוסרת ואינה נאסרת אלא לאו שמע מינה דשני ליה לרבי ישמעאל בין מתובלת לשלוק' ובמקצת ספרים וגם בתוספתא דתרומות מצאתי כתוב שלוקה אוסרת ואינה נאסרת ומודה הוא בזה לתנא קמא ולא פליג אלא במתובלת ואפילו אם תמצא לומר דפליגי נמי אשלוקה עם ר' אליעזר הא קאמר דינן במתניתין דתרומות דקאי רבי יוחנן בר נורי כותיה דתנן ר' יוחנן בן נורי אומר הכבד אוסרת ואינה נאסרת מפני שפולט ואינה בולעת ואין דבריו של אחד במקום שנים ואפי' אי הוה חד וחד הא קא חזינן דכולהו אמוראי סבירא להו דכבד שלוקה מותרת והלכתא כאמוראי.
4
ה׳אבל ודאי למישלק' עם בשר אחר אסור מפני שדמה אוסר את הבשר כדתנן הכבד אוסרת ואע"ג דדחה אותה אביי ואמר התם בסברא דאיסורא לא סמכינן אההיא דחיתא דהא אביי לא פשיטא ליה הכי אלא מספקא ליה והוה דחי הכי כי היכי דלא תיפשוט מינה וכיון דאשכחן דרב הונא ורב נחמן הוו חלטי לה בחלא כדי לבשלה עם בישר' אחרינא שמע מינה מפשט פשיטא להו בדם הכבד כיון שפירש אוסר הוא את הבשר דאע"ג דאמרן לעיל אסר לן דמא שרא לן כבדא הני מילי לאכול הכבד בדמו שכולו דם הוא אבל דם הפורש ממנו אוסר כדאמרינן גבי כחל.
5
ו׳ורבינו יצחק זצוק"ל כתב דשדרו ממתיבתא דהאידנא לא בקיאינן בחלוטה דספק איסורא לחומרא ולא שרי למיכל כבדא שלוקה אלא היכא דטוו ליה מעיקרא ושלקו ליה בתר הכי אבל אי שלקו לה מעיקרא אסור וכך המנהג בכל ישראל וכך כתב גם בעל הלכות גדולות בהלכות דם כבד שנשלקה או נתבשלה אסורה היא גופה וכל מאי דאיתבשיל בהדה.
6
ז׳וקשיא לי בגוה טובא דהחליטה לא הוזכרה אלא לבשלה עם בשר אחר כדפרישית אבל היא עצמה אינה נאסרת ולמה אסרו לאכול כבדא שליקה כלל.
7
ח׳ונראה לי כי היו סוברים הם דרב הונא ורב נחמן דחלטי לה ואכלי לה לאו לבשולה עם בשר אחר בלחוד הוו חלטי לה אלא אפילו למיכלה באנפי נפשה נמי לא הוו אכלי לה עד דהוו חלטי לה.
8
ט׳ואין זה נראה בעיני דהא רב נחמן גופיה אוכליה לבד שבא כבדא שלוקה ואביי נמי פשיטא ליה דכבדא שלוקה אינה נאסרת ורבי אמי נמי שקיל ליה ואכיל ליה.
9