ספר האורה, חלק א ק״דSefer HaOrah, Part I 104
א׳[קד] דין צומת הגידין.
בהמה שנחתכו רגליה טריפה, דוקא רגליה, אבל ידיה כשירה. שמוטת ירך בבהמה טריפה, שמוטת יד בבהמה כשירה, אפילו למעלה מן הארכובה, באיזו ארכובה אמרו, מארכובה הנמכרת עם הראש בשוק. שלש ארכובות הן, אחת שנמכרת עם הראש, ואחת למעלה הימנה, ואחת דאית בה בוכנא ועייל באסותא, והוא למעלה מכולן, והאי דקתני למטה מן הארכובה, למטה מן צומת הגידין דצומת הגידין בארכובה אמצעית קבועי דההוא דלמטה מכולן נמכרת עם הראש כי נחתכה כשירה, והנך תרתי עלייתא כי נחתכה אחת מהן טריפה, דזמן שנוטל צומת הגידין טריפה, ואלו הן צומת הגידין דעילוי ערקומא היכי (דפרחי) [דפרעי] טבחי, ממקום שהגידין צומתין ועד מקום שמתפשטין, בלוטי הוו צומת הגידין בלועי לא הוו צומת הגידין, תלתא חיטי הוו חד אלימא וחד קטיני איפסק אלומא הא איכא רוב מניין. איפסק קטיני הא איכא רוב בנין וכן הלכה. בעופא שיתסרי [חיטי] הוו איפסק חד מינייהו טריפה אפילו לא אשתייר אלא כחוט הסרבל מכל חד וחד כשירה, והלכתא נשבר העצם וניקב העור ויצא לחוץ, אם עור ובשר חופין את רובו כשירה, ואם לאו טריפה, וכמה רובו, רוב עוביו ורוב הקיפו. ואם נשברה מן הארכובה ולמטה (פסולה) [כשרה] מן הארכובה ולמעלה (כשרה) [טרפה], ואם מן הארכובה למטה יצא העצם חותך את העצם ומשליכו והשאר כשר, ואם מן הארכובה ולמעלה יצא העצם הכל אסור, ואם היה העור חופה את רובו אפילו מן הארכובה ולמעלה נמי כשר, נשבר העצם אם רוב הבשר קיים. האבר והבשר [מותרין ואם לאו זה וזה אסורין, למטה מן הארכובה אם בשר קיים] זה וזה מותר, ואם לאו האבר אסור והבשר מותר, שמוטת ירך בבהמה טריפה. שמוטת גף בעוף טרפה. חיישינן שמא ניקבה הריאה וצריכה בדיקה בריאה. [ועוף שנמצא מכה באגפיה צריכה בדיקה בריאה]. וכיצד בודקה מביא שפופרת של קנה דק ומכניסה בפי קנה של ריאה ונופחה ובודקה, ועוף שאין מרה בכבד שלו, בודקין בכבד שלו, וכיצד בודקין אותו מוצץ אותו, אם יש טעם מר בכבד, אמרינן מרה הוא וכבד בלעתיה למרה וכשירה, ואם לאו טריפה. ועוף שנשברו רגליו למטה מן הארכובה כשירה, [אבל למעלה טריפה]. כדאמרינן בבהמה. והא דאמרינן למטה מצומת הגידין כשירה. אם צומת הגידין קיימת, הני מילי היכא דליכא למיחש לחויא או לשאר שרצים. אבל אי איכא למיחש לטרקא דחויא אי בעי למיכל מיניה באומצא או בקדרה. צריכה בדיקה בתנורא. וכיצד בודקין אותו תולין הבשר בתנור בשפוד אם עומדת על השפוד ואינה מתנפלת מן השפוד בידוע שבריאה הוא ולא נשכה נחש. ואם נופלת הבשר מן השפוד בידוע שנשכה נחש ואסורה, ועוף אם נשברו אגפיו או רגליו או שנמרטו כנפיו ולא נשתייר בו אלא כנף אחד כשר. וגף של עוף האבר השלישי במחובר לגוף שנשבר כולו. ויצא העצם לחוץ ולא נראית שום מכה בצלעותיו. ולא בבשר שעליהן אותו העוף טריפה. ואי איתבר גפא דעופא ואין רוב הבשר קיים ההוא אבר שדינן ליה דאסור משום אבר מן החי ושאר העוף שרי באכילה. וגף עוף שנשבר פרק ראשון ושני מותר. פרק שלישי דלהדי הגוף אסור.
בהמה שנחתכו רגליה טריפה, דוקא רגליה, אבל ידיה כשירה. שמוטת ירך בבהמה טריפה, שמוטת יד בבהמה כשירה, אפילו למעלה מן הארכובה, באיזו ארכובה אמרו, מארכובה הנמכרת עם הראש בשוק. שלש ארכובות הן, אחת שנמכרת עם הראש, ואחת למעלה הימנה, ואחת דאית בה בוכנא ועייל באסותא, והוא למעלה מכולן, והאי דקתני למטה מן הארכובה, למטה מן צומת הגידין דצומת הגידין בארכובה אמצעית קבועי דההוא דלמטה מכולן נמכרת עם הראש כי נחתכה כשירה, והנך תרתי עלייתא כי נחתכה אחת מהן טריפה, דזמן שנוטל צומת הגידין טריפה, ואלו הן צומת הגידין דעילוי ערקומא היכי (דפרחי) [דפרעי] טבחי, ממקום שהגידין צומתין ועד מקום שמתפשטין, בלוטי הוו צומת הגידין בלועי לא הוו צומת הגידין, תלתא חיטי הוו חד אלימא וחד קטיני איפסק אלומא הא איכא רוב מניין. איפסק קטיני הא איכא רוב בנין וכן הלכה. בעופא שיתסרי [חיטי] הוו איפסק חד מינייהו טריפה אפילו לא אשתייר אלא כחוט הסרבל מכל חד וחד כשירה, והלכתא נשבר העצם וניקב העור ויצא לחוץ, אם עור ובשר חופין את רובו כשירה, ואם לאו טריפה, וכמה רובו, רוב עוביו ורוב הקיפו. ואם נשברה מן הארכובה ולמטה (פסולה) [כשרה] מן הארכובה ולמעלה (כשרה) [טרפה], ואם מן הארכובה למטה יצא העצם חותך את העצם ומשליכו והשאר כשר, ואם מן הארכובה ולמעלה יצא העצם הכל אסור, ואם היה העור חופה את רובו אפילו מן הארכובה ולמעלה נמי כשר, נשבר העצם אם רוב הבשר קיים. האבר והבשר [מותרין ואם לאו זה וזה אסורין, למטה מן הארכובה אם בשר קיים] זה וזה מותר, ואם לאו האבר אסור והבשר מותר, שמוטת ירך בבהמה טריפה. שמוטת גף בעוף טרפה. חיישינן שמא ניקבה הריאה וצריכה בדיקה בריאה. [ועוף שנמצא מכה באגפיה צריכה בדיקה בריאה]. וכיצד בודקה מביא שפופרת של קנה דק ומכניסה בפי קנה של ריאה ונופחה ובודקה, ועוף שאין מרה בכבד שלו, בודקין בכבד שלו, וכיצד בודקין אותו מוצץ אותו, אם יש טעם מר בכבד, אמרינן מרה הוא וכבד בלעתיה למרה וכשירה, ואם לאו טריפה. ועוף שנשברו רגליו למטה מן הארכובה כשירה, [אבל למעלה טריפה]. כדאמרינן בבהמה. והא דאמרינן למטה מצומת הגידין כשירה. אם צומת הגידין קיימת, הני מילי היכא דליכא למיחש לחויא או לשאר שרצים. אבל אי איכא למיחש לטרקא דחויא אי בעי למיכל מיניה באומצא או בקדרה. צריכה בדיקה בתנורא. וכיצד בודקין אותו תולין הבשר בתנור בשפוד אם עומדת על השפוד ואינה מתנפלת מן השפוד בידוע שבריאה הוא ולא נשכה נחש. ואם נופלת הבשר מן השפוד בידוע שנשכה נחש ואסורה, ועוף אם נשברו אגפיו או רגליו או שנמרטו כנפיו ולא נשתייר בו אלא כנף אחד כשר. וגף של עוף האבר השלישי במחובר לגוף שנשבר כולו. ויצא העצם לחוץ ולא נראית שום מכה בצלעותיו. ולא בבשר שעליהן אותו העוף טריפה. ואי איתבר גפא דעופא ואין רוב הבשר קיים ההוא אבר שדינן ליה דאסור משום אבר מן החי ושאר העוף שרי באכילה. וגף עוף שנשבר פרק ראשון ושני מותר. פרק שלישי דלהדי הגוף אסור.
1