ספר האורה, חלק א ק״הSefer HaOrah, Part I 105
א׳[קה] סדר אלו טריפות בעוף.
אלו טריפות בעוף נקיבת הוושט. ופסוקת הגרגרת. הוכתה חולדה על ראשה. מקום שעושה אותה טריפה. נוקב הקורקבן. ניקבו הדקין. נפלה לאור ונחמרו בני מעיה. אם ירוקין פסולין אם אדומין כשרין ואיזה בני מעיים אמרו בלב וקורקבן וכבד שדינם להיות אדומין. ולכך אם הוריקו פסולין. ואם האדימו כדינם כשירה. דרסה וטרפה בכותל או שרצצתה בהמה ומפרכסת. אם שהתה מעת לעת ושחטה כשירה. ואם לאו טריפה. עוף שנחבט על פני המים. אסור משום ריסוק איברים. וכיון ששט מלא קומתו דיו. ולא אמרן אלא ממטה למעלה. אבל מלמעלה למטה. אימור מיא הוא דאשפליה ואם מים עומדים הם. לא שנא מלמעלה למטה, ולא שנא מלמטה למעלה, לא חיישינן דאיהו קא מסגיא. ואי (איכא) שדא ציבא וקדמיה לציבא לא חיישינן, אי מקרבי קיטרי חיישינן, לית ביה קיטרי לא חיישינן. כותני עביד בטוני חיישינן. לא עביד בטוני לא חיישינן. דייק ולא נפיץ חיישינן. דייק ונפיץ לא חיישינן. נעורת גסה חיישינן. דקה לא חיישינן חול הגס חיישינן. חול הדק לא חיישינן קוטמא נהילא חיישינן [אבק] דרכים לא חיישינן. תיבנא ועביד (בוזני) [בזנא] חיישינן. לא עביד (בוזני) [בזנא] לא חיישינן. חוטי וכל דמינייהו חיישינן. שערי וכל דמינייהו לא חיישינן. כל מיני קטניות לא חיישינן לבר מחימצי וחפצי. כללא דמילתא כל דחביש לא חיישינן. כל דסריך חיישינן. ועוף שנצוד בדבקה בחד גפא כשירה. בתרי גפא טריפה. ואי שהא ומסגיא כשירה. זכרים המנגחין זה את זה אין בהם משום ריסוק איברים. ואי נפיל לארעא חיישינן. הני דיכרי (דנתקי) [דפתקי] גנבי יש בהם משום ריסוק איברים, [בית המטבחים אין בהם משום ריסוק איברים] צפרניו נועץ בקרקע עד שמגיע לארץ. נפילה שאמרו צריכה בדיקה כנגד כל החלל כלו. אם שהתה מעת לעת אינה צריכה בדיקה וכשירה. עמדה אינה צריכה בדיקה מעת לעת. עקרה ידה לעמוד. אף על פי שלא עמדה [עקרה] רגלה להלוך. אף על פי שלא הלכה. ורב חסדא אמר ננערה לעמוד אף על פי שלא עמדה. וספק דריסה עד דמלייא ליה תריסר ירחי שתא אסור. והיכי דמידרסא חיותא צריך בדיקה (מספק) [מכפא] דמוחא ועד אטמא. ובכל דוכתא דכי מינקיב מיטרפא מיניה אי איכא סומקא להדיא טריפה. וסימן לטריפה שנים עשר חודש בזכרים ובנקיבה אם ילדה תוך שנים עשר חודש שרייא לאלתר:
אלו טריפות בעוף נקיבת הוושט. ופסוקת הגרגרת. הוכתה חולדה על ראשה. מקום שעושה אותה טריפה. נוקב הקורקבן. ניקבו הדקין. נפלה לאור ונחמרו בני מעיה. אם ירוקין פסולין אם אדומין כשרין ואיזה בני מעיים אמרו בלב וקורקבן וכבד שדינם להיות אדומין. ולכך אם הוריקו פסולין. ואם האדימו כדינם כשירה. דרסה וטרפה בכותל או שרצצתה בהמה ומפרכסת. אם שהתה מעת לעת ושחטה כשירה. ואם לאו טריפה. עוף שנחבט על פני המים. אסור משום ריסוק איברים. וכיון ששט מלא קומתו דיו. ולא אמרן אלא ממטה למעלה. אבל מלמעלה למטה. אימור מיא הוא דאשפליה ואם מים עומדים הם. לא שנא מלמעלה למטה, ולא שנא מלמטה למעלה, לא חיישינן דאיהו קא מסגיא. ואי (איכא) שדא ציבא וקדמיה לציבא לא חיישינן, אי מקרבי קיטרי חיישינן, לית ביה קיטרי לא חיישינן. כותני עביד בטוני חיישינן. לא עביד בטוני לא חיישינן. דייק ולא נפיץ חיישינן. דייק ונפיץ לא חיישינן. נעורת גסה חיישינן. דקה לא חיישינן חול הגס חיישינן. חול הדק לא חיישינן קוטמא נהילא חיישינן [אבק] דרכים לא חיישינן. תיבנא ועביד (בוזני) [בזנא] חיישינן. לא עביד (בוזני) [בזנא] לא חיישינן. חוטי וכל דמינייהו חיישינן. שערי וכל דמינייהו לא חיישינן. כל מיני קטניות לא חיישינן לבר מחימצי וחפצי. כללא דמילתא כל דחביש לא חיישינן. כל דסריך חיישינן. ועוף שנצוד בדבקה בחד גפא כשירה. בתרי גפא טריפה. ואי שהא ומסגיא כשירה. זכרים המנגחין זה את זה אין בהם משום ריסוק איברים. ואי נפיל לארעא חיישינן. הני דיכרי (דנתקי) [דפתקי] גנבי יש בהם משום ריסוק איברים, [בית המטבחים אין בהם משום ריסוק איברים] צפרניו נועץ בקרקע עד שמגיע לארץ. נפילה שאמרו צריכה בדיקה כנגד כל החלל כלו. אם שהתה מעת לעת אינה צריכה בדיקה וכשירה. עמדה אינה צריכה בדיקה מעת לעת. עקרה ידה לעמוד. אף על פי שלא עמדה [עקרה] רגלה להלוך. אף על פי שלא הלכה. ורב חסדא אמר ננערה לעמוד אף על פי שלא עמדה. וספק דריסה עד דמלייא ליה תריסר ירחי שתא אסור. והיכי דמידרסא חיותא צריך בדיקה (מספק) [מכפא] דמוחא ועד אטמא. ובכל דוכתא דכי מינקיב מיטרפא מיניה אי איכא סומקא להדיא טריפה. וסימן לטריפה שנים עשר חודש בזכרים ובנקיבה אם ילדה תוך שנים עשר חודש שרייא לאלתר:
1