ספר האורה, חלק א מ״גSefer HaOrah, Part I 43
א׳[מג] דין ברכת היין וקידוש וברכת חתנים.
מאי טעמא תקינו רבנן ברכות בימים טובים וקידושא ואבדלתא וברכת חתנים אחר בורא פרי הגפן, דכיון דצריך לקדוש ולהבדיל עד דמקדש ומבדיל הוה צורך אכילה, ומשום הכי לא הויא הפסקה, וברכות דחתן, חובה הן עליו ועל היושבים שם שרי לברוכי קמיה קודשא ברוך הוא מעין אכילה, ומשום הכי לא הוי הפסקה, אבל כל שאר מילי אפילו אפסיק בה צריך לחזור ולברך, וכד שרי המוציא לא ליבצע ויברך ואחר כך יאכל, אלא מברך תחילה ואחר כך בוצע, וצריך שתכלה ברכה עם בציעת הפת:
מאי טעמא תקינו רבנן ברכות בימים טובים וקידושא ואבדלתא וברכת חתנים אחר בורא פרי הגפן, דכיון דצריך לקדוש ולהבדיל עד דמקדש ומבדיל הוה צורך אכילה, ומשום הכי לא הויא הפסקה, וברכות דחתן, חובה הן עליו ועל היושבים שם שרי לברוכי קמיה קודשא ברוך הוא מעין אכילה, ומשום הכי לא הוי הפסקה, אבל כל שאר מילי אפילו אפסיק בה צריך לחזור ולברך, וכד שרי המוציא לא ליבצע ויברך ואחר כך יאכל, אלא מברך תחילה ואחר כך בוצע, וצריך שתכלה ברכה עם בציעת הפת:
1