ספר האורה, חלק א מ״חSefer HaOrah, Part I 48
א׳[מח] הלכות כלאי הכרם.
והלכתא מותר לזרוע תבואה או ירקות בכרם לכתחלה בחוצה לארץ בזמן הזה. דהלכתא כרבי יאשיה, דאמר אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד, ומי שיש לו [נטיעה של] גפן או שלש נטיעות ויש להם ענבים ארוכים שנתונים על גבי קנים מותר לזרוע תחתיהם [ירקות], ואין צריך להרחיק מן הגפנים [כדי עבודה], ומותר לאכול מאותן ירקות בחוצה לארץ, כדתנן כרם הנטוע ירק וירק נמכר חוצה לה בחוץ לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא ילקוט ביד, הלכך כיון שאינו זורע [ג'] מינין בבת אחת אלא ירק נטוע בכרם מותר בחוצה לארץ, והלכתא מותר להרכיב אילנות מין במינו שחורות בלבנות וגסות בדקות, ואף על פי [שיש לו] שם לווי, אבל אילן שנושא פירות במין שאינו נושא פירות אסור להרכיבן זה עם זה, וכל שכן מין בשאינו מינו:
והלכתא מותר לזרוע תבואה או ירקות בכרם לכתחלה בחוצה לארץ בזמן הזה. דהלכתא כרבי יאשיה, דאמר אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד, ומי שיש לו [נטיעה של] גפן או שלש נטיעות ויש להם ענבים ארוכים שנתונים על גבי קנים מותר לזרוע תחתיהם [ירקות], ואין צריך להרחיק מן הגפנים [כדי עבודה], ומותר לאכול מאותן ירקות בחוצה לארץ, כדתנן כרם הנטוע ירק וירק נמכר חוצה לה בחוץ לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא ילקוט ביד, הלכך כיון שאינו זורע [ג'] מינין בבת אחת אלא ירק נטוע בכרם מותר בחוצה לארץ, והלכתא מותר להרכיב אילנות מין במינו שחורות בלבנות וגסות בדקות, ואף על פי [שיש לו] שם לווי, אבל אילן שנושא פירות במין שאינו נושא פירות אסור להרכיבן זה עם זה, וכל שכן מין בשאינו מינו:
1