ספר האורה, חלק א נ״טSefer HaOrah, Part I 59
א׳[נט] הלכות איסורי שבת.
וקיימא לן כרבי יהודה דאמר המבשל בשבת בשוגג יאכל למוצאי שבת בין לו בין לאחרים, במזיד יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו, והוא לא יאכל עולמות. והלכתא השוחט לחולה מותר לבריא לאכול באומצא, המבשל לחולה בשבת אסור לבריא גזירה שמא ירבה בשבילו. והשוחט לחולה דאמרינן מותר הוא שהיה חולה מבעוד יום. ואף על גב דבמוקצה כרבי שמעון סבירא לן בכוליה שבת לא סבירא לן כוותיה. דההוא ליפתא דאתא לפומפודותא חזיא רבא דכמישה ושרייה למיזבן מיניה, ואי לא כמישא לא שריא, דהוה ליה מוקצה מחמת איסור, ולא סבירא לן כרב נחמן מוקצה ביום טוב אסור, בשבת מותר. והני פלפלי מידק חדא אחדא. בקתא דסכינא שרי אפילו בשבת. ורבא אמר כיון דמשני אפילו טובא נמי. טיט שעל (בגדו) [גבי רגלו]. מקנחו בכותל ולא בקרקע, ונוטל חרס לקנח בו מנעלו. נוטל מחט [של יד] אם היא נקובה ליטול בה את הקוץ:
וקיימא לן כרבי יהודה דאמר המבשל בשבת בשוגג יאכל למוצאי שבת בין לו בין לאחרים, במזיד יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו, והוא לא יאכל עולמות. והלכתא השוחט לחולה מותר לבריא לאכול באומצא, המבשל לחולה בשבת אסור לבריא גזירה שמא ירבה בשבילו. והשוחט לחולה דאמרינן מותר הוא שהיה חולה מבעוד יום. ואף על גב דבמוקצה כרבי שמעון סבירא לן בכוליה שבת לא סבירא לן כוותיה. דההוא ליפתא דאתא לפומפודותא חזיא רבא דכמישה ושרייה למיזבן מיניה, ואי לא כמישא לא שריא, דהוה ליה מוקצה מחמת איסור, ולא סבירא לן כרב נחמן מוקצה ביום טוב אסור, בשבת מותר. והני פלפלי מידק חדא אחדא. בקתא דסכינא שרי אפילו בשבת. ורבא אמר כיון דמשני אפילו טובא נמי. טיט שעל (בגדו) [גבי רגלו]. מקנחו בכותל ולא בקרקע, ונוטל חרס לקנח בו מנעלו. נוטל מחט [של יד] אם היא נקובה ליטול בה את הקוץ:
1
ב׳כופה קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחוז בקורה, ועל צואת קטן, ועל עקרב שלא תישוך. עקרב דורסו לפי תומו, נחש דורסו לפי תומו. אין עושין הולמי בשבת אבל עושה מי מלח וטובל בהן את פתו ונותן לתוך התבשיל. [ואינה עיקר לפי המימרא שמצינו שאל כותי אחד את ר' יהושע מהו לעשות מים ומלח בשבת, אמר לו אסור, ומפני מה אמר לו שוטה אם ראית אשתך שנתחבקה עם הסריס יהא קשה בעיניך אמר לו הן ומפני מה אמר לו כדי שלא תתפרץ באנשים אחרים א"ל שבת נמי כדי שלא תתפרץ במלאכות אחרות]. אין מולחין צנון בשבת, אבל מולחין ביצה, וצנון מטבל במלחא. מכבדת של תמרה מותר לכבד בהן בשבת. דסבירא לן כרבי שמעון דאמר דבר שאין מתכוון מותר. הנוטל צפרניו זו בזו או בשיניו שלא בכלי וכן שערו או שפמו אסור. אמר רבי אלעזר מחלוקת ביד, אבל בכלי כגון איזמל או גנוסתר אסור. ומחלוקת לעצמו אבל לאחרים פטור. גונח מותר לינק חלב בשבת [מאי טעמא יונק] מפרק כלאחר היד הוי, ובמקום סכנה לא גזרו רבנן. האי טירפא דאסא אסור. פירוש ליתן עלה של הדס בתוך הנקב של חבית לקלח בו את היין. [גזירה משום מרזב]. מחזירין את השבר למקומו. והאי דנהגו למקרי אבות בשבת במנחה מפני שבאותה שעה מת משה רבינו, ואם חל יום טוב או ראש חודש באחד בשבת אין אומרים צדקתך בשבת במנחה, לפי שמשה רבינו מת במנחה בשבת [לפיכך אומרים צדקתך כנגד צידוק הדין], וכיון שהתפללו הציבור תפילת המנחה בשבת חל להיות מוצאי שבת ואומר צידוק הדין מפני כבודו של משה רבינו. וכשחל יום טוב או ראש חודש באחד בשבת נדחה צדקתך מבפניהם שכבר חלו מן המנחה ולמעלה:
2