ספר התרומה, פסקים ק״אSefer HaTerumah, Psakim 101
א׳הלכך האידנא דחשבינן לכולהו בספק זבות לספור שבעה נקיים אפי' בטפה אחת תטבול בליל שמיני לילה שאחר שבעה ימים ולא ביום השביעי משום דר"ש שלא יבא עליה אחר הטבילה ויהיה בספק שמא תראה אחר כן קודם שתחשך ונמצא בעל למפרע זבה שהרי סתר' כל מניינה וכן לא תטבול האידנא לא ביום שמיני וביום תשיעי כי אם בלילה משום סרך בתה שתטעה לומר יום שביעי הוא ותעשה היא כן ואסור משום דר"ש שמא תבא לידי ספק ולא תימא דלא שייך סרך בתה כי אם בנדה שתטעה הבת ע"י כך לטבול בז' לנדתה דהוא איסורא דאורייתא שצריך שבעה ימים שלמים אבל בזבה כי נמי תטעה הבת לטבול ביום שביעי מועלת הטבילה ואינו אסור אלא משום דר"ש גזירה שמא תשמש ואפי' אם תשמש לא עבר אאיסורא אם לא תראה בו ביום לכך תהא מותרת לטבול ביום שמיני ולא שייך סרך בתה לא היא שהרי רבא אתקין למטבל ביממא דתמינאה משום אבולי הא לאו משום אבולי היה אסור ובימיו היו נוהגין תקנת רבי זירא לספור שבעה נקיים כדין זבה דהא אמר ליה רב פפא לרבא מכדי האידנא כלהו נשי ספק זבות שוינהו ואביי ורבא היו חברי' בדור אחד היו. הלכך אסור לטבול כי אם בלילה ולא ביום אפי' בשמיני משום סרך בתה. רבי שמואל היה מצרי' לטבול אחר חשכה. אבל במקום שיש לירא ללכת בלילה או מחמת שומרי העיר או מחמת פריצי עכו"ם או בית הטבילה רחוק אז מותר לטבול ביום שמיני כדאמרן ורבינו משולם התיר בעיר שהיה לחוש משום גנבי ואבולי לאשה אחר שתחוף בע"ש שהיה שביעי שלה ולטבול למחר ביום השבת שהוא יום שמיני ורבינו תם אסר לו משום דתרי קולי בבת אחת לא אשכחן דשרי תלמוד' חדא לקולא לטבול ביום דאיכא למיחש משום סרך בתה וקולת הרחקה חפיפה מטבילה כמו לחוף בע"ש ולטבול למחר זה לא מצינו.
1
ב׳אמר רבי יוחנן נדה בין בזמנה כגון בשביעי בין שלא בזמנה אם תאחר יותר לא תטבול אלא בלילה משום סרך בתה בשביעי לא תטבול דאורייתא עד ליל שמיני שצריך ז' נקיים שלמים לילה ויום אלא אפילו בשמיני ובתשיעי לא תטבול ביום משום סרך בתה שתהא בתה סבורה שהוא יום שביעי ותעשה כן היא לעצמה ותטבול יום שביעי. אתקין רב אידי בר אבין למטבל ביממא דתמינא' משום ארוויתא רב אחא בפפונאה משום גנבי רבא במחוזא משום אבולי שומרי העיר המחפשים המהלכים בלילות ותקן שיהו טובלות למחר אמר ליה רב פפא לאביי מכדי האידנא כולהו ספק זבות שצריכה למנות שבעה נקיים אפי' בראייה אחת כחרדל ליטבלה ביממא דשבעה דאי זבה היא מותרת לטבול ביום השביעי ואינה צריכה להמתי' עד הלילה ואי נדה היא א"כ שמיני הוא דבלא יום הראיה ספרה שבעה א"ל משום דר"ש דאמר אחר תטהר אחר מעשה של טבילה תטהר הזבה אפי' ביום שביעי אבל אסור לעשות כן לטבול ביום השביעי שמא תבא לידי ספק שמא יבא עליה ויהיה בספק בועל זבה שאם תראה אחרי כן קודם שתחשך סותרת כל מה שספרה וכן פירשתי הפשט של רבי ישמעאל למעלה בהלכות נדה.
2