ספר התרומה, פסקים ק״בSefer HaTerumah, Psakim 102
א׳וצריכה בשעת טבילה להרחיק ירכותי' שלא יגעו זה לזה ולא לגופה ולפשוט זרועותיה מעל גופה כדי שיכנסו המים בכ"מ כדאמר ר"ל אשה לא תטבול אלא דרך גדילתה כדרך שרגילה להיות מכל מקום בית הסתרים הוי ואין קפידא אם אין המים באין שם רק שיהא ראוי לביאת מים כדתנן במסכת נגעים (פ"ד מ"ב) האיש נראה כעודר וכמוסק כעודר לענין בית הערוה צריך לכוף עצמו כאלו הוא עודר כדי שיראה הכהן את הנגע ואם אין יכול לראות בענין זה טהור אינו צריך לכוף יותר דבית הסתרי' הוי טהור וכן במוסק זתים צריך לפשוט זרועותיו כדי לראות בית השחי האשה העורכת עיסה ובמניקה את בנה צריכה להגביה את דדיה וכן לענין טבילה צריכה להגביה דדיה ושלא תדחק שפתותיה זו בזו אלא ברפיון ושלא תעמץ עיניה ביותר כדאמרינן עמצה עיני' ביותר פתחה עיני' ביותר לא עלתה לה טבילה ותנן במסכת מקוואות (פ"ח) נתנה שער' בפיה קרצ' שפתותיה לא עלתה לה טבילה דכ"ע דראוי לביאת מים בעי' כמו ראוי לבילה אמר רבא אשה צריכה שתדיח קמטיה במי' להדיח בית השחי ובית הערוה ותחת יריכותיה מפני הזיעה והטנוף ולנקר שיני' שלא יהיה לא דבר מאכל ולא עצם בין שיניה שהרי שפחתו של ר' (בפ"ק דקדושין כ"ה ונדה ס"ו ע"ב) מצאה עצם בין שיניה והצריכה רבי טבילה אחרת וכל אלה משום דבעינן ראוי לביאת מים.
1
ב׳אמר רבא טבלה ועלתה ונמצא עליה דבר חוצץ אם באותו היום שחפפה טבלה אינה צריכה לחזור ולטבול ואם לאו צריכה איכא דאמרי אם סמוך לחפיפה טבלה אינה צריכה לחזור ולטבול והא דאמרינן פרק קמא דחולין (י' ע"ב) טבל ועלה ונמצא דבר חוצץ לא עלתה לו טבילה עד שיאמר ברי לי שלא היתה בשעת טבילה התם מיירי כשלא טבלה סמוך לחפיפה אי נמי התם לטהרות דמחמיר והכא לבעלה אי נמי התם לטהרות ומיירי בלא חפף כלל לכך צריך ברי לי דלעוסקי טהרות לא הצריכו לעשות חפיפה רק לעיוני כדאיתא בירושלמי פרק כל שעה נדה חופפת וטובלת כהנת אינה חופפת לפי שרגילה ותדירה בטבילה לא הצריכוה חפיפה. נדה כהנת חופפת שלא תחלוק בין נדה לנדה ורבינו תם מפרש דחפיפה אינו צריך רק בראש ולא בשאר הגוף ולכך התם מיירי שמצא בגוף שלא חפף לכך צריך ברי לי והכא מיירי כשמצא בראש שחפף ותדע דלא אשכחן חפיפה אלא במקום שיער. לא תחוף אלא בחמין אבל בקרירי לא משום דמשרו מזיא לא תחוף בנתר דמקטר הלל חופף ראשו בחלק אבישי הוה חייף רישיה נזיר חופף פרק משילין (ביצה ל"ה ע"ב) לא יחוף ראשו באדמה ועוד מדאמרינן אשה מדיחה בית קמטיה משמע אבל שאר הגוף אינה צריכה להדיח ועוד דעיקר תקנת חפיפה תקן עזרא כדאי' פרק מרובה (ב"ק פ"ב ע"א) וקאמר התם עזרא תקן חפיפה דילמא מיקטר דמקטר לא שייך אלא בשיער מיהו הרב רבינו שמחה פירש בשם ר"ש במחזור שלו שפי' בו הלכות נדה ופירש דחפיפה שייך אגוף. כדאיתא פרק כל כתבי (שבת ק"כ ע"ב) הרי שהיה שם כתוב על בשרו לא יחוף וליתא אלא כה"ג לא ירחוץ ולא יסוך. ועוד הביא ראיה דאמר פרק קמא דכתובות משחא דחפיפת' קאמר מר מיהו דילמא בגירון שיש לו חטטין בראש ועוד הביא דאמר (נדה ס"ח ע"א) עבדי חסרת טסרקי חסרת דודי חסרת ואי לא הוה צריך לחוף אלא ראשו גרידא מי הוה צריך כולי האי. מיהו רבינו חננאל פי' דודי חסרת להחם חמין להשליך במי הטבילה מפני הצנה ולפירוש רש"י נמי שפירש לרחוץ בחמין יש לומר שלאחר שתעלה מימי הטבילה שצונני' תכנס בחמין להחם גופ' וטרסקי פירש רבינו סעדיה מסרקות.
2