ספר התרומה, פסקים קס״זSefer HaTerumah, Psakim 167
א׳פסק דין גיגית שיש בה ענבים דרוכין מתי קרוי המשיכה לאסור אותו במגע עכו"ם. ודין יין האסור שנתנו בענבים דרוכין קודם המשכה. וכן הלכה כרב הונא. שאם נתן סל בתוך גיגית דרוכה ולקח ישראל מן היין שבסל זהו המשכה ואם נגע עכו"ם בזגים וחרצנין הדרוכין ובעוטין נאסר הכלי ושמ' גם בלא לקיח' יין בתוך הסל כיון שיין הצלול נכנס בסל קרוי המשכה ליאסר מה שיש בתוך הגיגית במגע עכו"ם כמו קלוח שמן הגרגותני ולמטה בתוך הבור שנאמר בנצוק וכמו כן ע"י מגע עכו"ם לפי שמן הגרגותני ולמטה נבדלין הזגין והחרצנין מיין הצלול והוי בכלל מה שבבור אסור בין בנצוק בין במגע עכו"ם ומן הגרגותני ולמעלה הוי בכלל והשאר מותר בין במגע בין בנצוק. ורבי שלמה וכן ר"י ב"ר נתן פירש דאם פינה הענבים בתוך הגת אילך ואילך יין כנוס באמצע חשיב המשכה. וגם פי' בגת פקוקה ומלאה שמצא הצינור פקוק שעתה אין היין נמשך הימנה ומלאה שהוא לא פינה הענבים לצד אחד בגת. ולדבריהם דחשבי המשכה בלא נתינת סל וגרגותני. א"כ יזהר שלא יגע עכו"ם בגיגית דרוכה משפינה את הענבים לצדדין כדי להרבות יין במקום אחד. או שמא אף לדבריהם לא חשיב המשכה היכא שלא נתן עדיין סל אלא היכא שפינה הענבים באמצע הגיגית עד שלא נשא' בשולי הגיגית מן הענבים תחת היין הכנוס באמצע.
1