ספר התרומה, פסקים ר״דSefer HaTerumah, Psakim 204
א׳הלכות תפילין - הקדמה
הנה בהלכות ספר תורה פירשתי יותר מחציו משפטים התלויין גם לתפילין לפיכך המעתיק הלכות תפילין מספר זה צריך להעתיק גם את הלכות ספר תורה.
הנה בהלכות ספר תורה פירשתי יותר מחציו משפטים התלויין גם לתפילין לפיכך המעתיק הלכות תפילין מספר זה צריך להעתיק גם את הלכות ספר תורה.
1
ב׳תפילין עור הבתים והרצועות והקלף שכותבים בתוכו הפרשיות צריך להיות מבהמה טהורה או מן חיה הטהורה כדכתיב למען תהיה תורת י"י בפיך מן המותר לפיך. ואפילו על גבי נבלות מותר כדאיתא פרק שמונה שרצים (שבת ק"ח). והכל פירשתי למעלה בהלכות ספר תורה. וגם שצריך עבוד לשמו כרשב"ג וכרבא דפרק נגמר הדין (סנהדרין מ"ז ע"ב) וכר' אבהו דפרק הנזקין (גיטין נ"ז ע"א). וכתיב' לשמה לשם קדושה צריך שיאמר בפי' בתחלת כתיבה ובתחלת העבוד שעושה הכל לשם קדושה. ולא סגי במחשבה (עיין רמב"ן ז"ל וריטב"א ז"ל בסוגי' שם ועיין בס' ז"ר ועיין ט"ז שם וב"ח וצ"ע) ואינו צריך עבוד בעפצי'. ופירשו דין קלף ודוכסוסטוס ומשפט תפילין לכתוב בקלף צד בשר שהוא לצד לבן. ואם שינה פסול. וצריך לכתוב בקלפים שלנו לצד לבן שיש להם דין קלף. ומשפט תפילין ומשפט מזוזה באיזה עור יכתבם ובצד בשר או לצד שיער הכל פירשתי למעלה. ומשפט הדיו ומשפט ארמאנט שאין זה קנקנתום. ושצריך לשרטט ארבע שרטוטין ולא יותר בתפילין ובספר תורה אבל במזוזה צריך שרטוט בין כל שורה ושורה הלכה למשה מסיני. ושמא הוא הדין בס"ת כדמשמע בירוש'. ומסרגלין בקנה מאי לאו למעוטי סכין. לא למעוטי שרטוט של צבע קאמר. ומשפט תולין דילוגין בספר תורה ואין תולין בתפילין ומזוזות כדאיתא בירושלמי פ"ק דמגילה משום דתניא במכילתין כתבן שלא כסדרן יגנזו. ואו' אחת חוץ לגליון או שתים. ובלבד שיהא מיעוט של חתיכה בחוץ. אבל בשם כלל כלל לא יכתוב חוץ לגליון. וגם אסור לאדם אחר להקרות לכותב אלא א"כ חוזר הכותב תחלה וקורא ואחרי כן יכתוב. עד הנה פירשתי למעלה באורך על ידי טעמים וראיות מהלכות ספר תורה וכל זה כמו כן הוא משפט לתפילין ומזוזות. ועתה אפרש הנשאר למשפט של תפילין בעזרת רוכב שמים.
2