ספר התרומה, פסקים ר״וSefer HaTerumah, Psakim 206
א׳משפט סדר הנחת הפרשיות בבתים וסדר כתיבתן פרק הקומץ רבה אמרינן כיצד סדרן קדש והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא. אמר אביי לא קשיא כאן מימינו של קורא. כאן מימינו של מניח והקורא קורא כסדרן. פירש רבינו שלמה לאחר שהניח תפילין בראשו אז אותו שכנגדו יקרא בימינו שהוא שמאל המניח את קדש תחלה בבית החצון. ואחריו כי יביאך ואחריו שמע ואחריו והיה אם שמוע בבית החצון שהוא בשמאלו של הקורא שהוא ימינו של מניח. וקשה לרבינו יעקב למה קורא לשנים ראשונים מימין ולשנים אחרונים משמאל. היה לו לקרות לכולן מימין חוץ מהרביעית שהוא שמאלית או כולן משמאל חוץ מהראשונה שהיא ימנית כדאשכחן גבי מנור' שקורא אל כולן מערבית למאן דאמר מזרח ומערב מונחים ואינו קורא מזרחית רק החצונה שלצד מזרח פרק שתי הלחם (צ"א ע"א) דקאמר מנחה גופה מנלן דכתיב לפני י"י מכלל דכלהו לאו לפני י"י נינהו. לכל הפחות חצונה שלצד מזרח. ואי סלקא דעתך צפון ודרום מונחין כלהו לפני י"י נינהו אלמא קורא כולן לפני י"י לבד חצונה של צד מזרח. ופעמים שקורא שתים חצונות מזרחית כדתנן נכנס ומצא שתי נרות מזרחיות דולקות והיה מטיב אותן ולפי שהיה עוסק בשתיהן קורא גם השנייה מזרחית לפי שהאחרות לצד מערב יותר וגבי תפילין נמי הוה לו לקרות כולן ימין חוץ מחצונה שלצד שמאל או אפכא. ויש לתרץ דלא דמי לתפילין לפי שתפילין מכוונין באמצע הראש הוו להו חציין מימין הראש וחציין משמאל הראש. ולהכי קרי שני בתים אלו מימין ושני בתים אלו משמאל. אבל רבינו יעקב פי' מימין הקורא קדש תחלה שהוא בית החצון ואחר כך והיה כי יביאך. והדר יתחיל הקורא שמע משמאלו שהוא בית החצון וסמוך לו והיה אם שמוע אחרי כן בפנים. וזה סדר בתים בתשובת הגאונים דקדש ושמע הם חצונים וזה לשונם. בית החצון ושאין רואה את האויר פסול. ואותו חצון שהוא או קדש או שמע צריכין שיהו רואין אויר כדי שיהא אחריהן שי"ן של תפילין כאשר הלכה למשה מסיני. ואי אייתי בית' אחרינא או לקדש לי או לשמע לרוח חצונית הוה ליה ההוא בית חצון פנימי ופסול ונפסלה לה כל התפל' ובשל ראש הוי. אבל בשל יד לא הוי. וכן פי' רבינו חננאל בית החצון שאינו רואה את האויר פסול כגון קדש ושמע. וכן פירש רב האיי גאון וסימן סדר פרשיות הויות להדדי והיה כי יביאך והיה אם שמוע. שתיהן פנימיות שתיהן סמוכות זו אצל זו. ועוד פי' שיני' של קדש ושל שמע כנגד שי"נ"י שבחפיסי' פירוש שי"ן שבעור הבתים מימין ומשמאל. וכן רב שרירא גאון פירש אותו בית חצון שבו קדש ושמע צריכי' שיהיו רואין את האויר כדי שיהא אחריהן שי"ן של תפילין. אמנם בשמושא רבה הוא תקון תפילין קדמוני כתוב כסדר רבינו שלמה וזהו לשונם ומשוי פירשתא קדש מימיניה בביתא. ופרשתא דסמיך ליה והיה כי יביאך היא ביתא תניינא. ופר' שמע בשלישית. ופרשתא והיה אם שמוע ברביעית עד כאן לשונם. אין להקשות על פירוש רבינו שלמה מדאמרינן פרק הקומץ קדש והיה כי יביאך בימין שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא משמע דמתניא אפכא בלשון זה. שמע והיה אם שמוע מימין. קדש והיה כי יביאך משמאל. ואם כן שמע הוא בית החצון דמסתמא הזכיר לו תחלה הראשונה ולא תחלה השלישית. לא כי אך הכי קאמר אפכא במקום שיאמר ימין כתיב שמאל. והכי שנויה קדש והיה כי יביאך משמאל. שמע והיה אם שמוע מימין. אבל קשה על פירוש רבינו יעקב מדקתני והקורא קורא כסדרן. משמע לישנא בסדר הידוע לנו דהיינו הכתוב בתורה. וכן הן שנויות בברייתא. קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע. ותירץ רבינו יעקב דהכי פירוש. וקורא כסדרן המפורש סבר בברייתא ראשונה קדש והיה כי יביאך מימין שמע והיה אם שמוע משמאל. ולפי שתירץ התלמוד הא מימינו של מניח. הא מימינו של קורא ולא פירש איזו נעמיד בקורא ואיזו על מניח. לכן חזר ופי' הקורא קורא כסדרן שבברייתא ראשונה. והקשה הר"ר פטר לרבינו יעקב מהא דבמכלתי'. סוף פרשה בא אל פרעה תנא בארבעה מקומות מזכיר פרשת תפילין של יד הן בכרך אחד ד' פרשיות של ראש הן ארבע טוטפות. ואלו הן קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע כותבן כסדרן ואם כתבן שלא כסדרן הרי אלו יגנזו. משמע שסדרן הוא כמו שכתב בתורה. ויש אומרים דדווקא בכתיבה יש קפידא לכותבן כסדר הכתוב בתורה. אבל בסדר הנחה בבתים יש סדר אחר. אין זה נראה שהכתיבה בסדר אחד. ואם החליף פסולה כדקתני יגנזו. וסדר הנחתן בענין אחר ואם החליף פסולה. ועוד בתפילין של יד שכותב הכל בחתיכת קלף אחד יצטרך לכתוב קדש. והיה כי יביאך ומניח עמוד אחד חלק לוהיה אם שמוע. ויכתוב בעמוד רביעי שמע וחוזר וכותב בדף שלישי שלפניו והיה אם שמוע. וכן בשל ראש אם כותבן בקלף אחד. דאם כתבן בקלף אחד (ל"ב ע"א) יצא אם הניחן בד' בתים. וגם אין לומר דהא דקאמר יגנזו היינו דווקא בשל יד אלא צריך לכותבן כמו שכתוב בתורה וכן הנחתן לפי שרגילות לכותבן בקלף אחד. אבל בשל ראש סדר הנחתן וכתיבתן בענין אחר. קדש ושמע חצונות ולפי שכותבן בארבעה עורות אין קפידא בכתיבה לכותבן כמו שכתוב בתורה. זה אין נכון. דמסתמא יגנזו קאי אף על של ראש דסמוך לו. ועוד דהא מסתמא סדר של ראש ושל יד שוה. ועוד דמי שיש לו שני תפילין טולה עור על אחד מהם וכשרים לשל יד. והלא כתיבתן אף הנחתן משונה משל ראש לשל יד א"כ על כרחי' כשכותבן יניח חלק לפרק שלישי' ויכתוב תחלה פרשה ראשונה ושנייה ורביעית ואחר כך פרשה שלישית. ואין לומר דכותבן כסדרן קאי אכל פרשה לבדה. כלומר אל יכתוב פסוק שני תחלה ואחר כך פסוק ראשון. אלא מסתבר דקאי אסדר ארבע פרשיות ולאחר שכרך כל הפרשה לבדה מסופה לראשה כמו מזוזה שכורכה מאחד כלפי שמע וכרך כל פרשה לבדה משיער בהמה טהורה ומניח הפר' בבית של עור דפוס צריך להכניס הפרשה מעומד הגליון עליון תחלה שזהו שורה עליונה והגליון תחתון וצד פה הדפוס. שאז כשיהיו מונחין בראש יקרא הקורא בכסדרן. וגם של קדש ושל שמע שהם בבית החצון יהיה שין שלהם סמוך לשין שבקמט הדפוס ובענין א' יהיו שתיהן מעומד זו אצל זו כמו שהצריכו הגאונים כמו שכתבתי למעלה אבל אם מכניס הפרשה מיושב הגליון ימין תחלה או לא יהיה כן. וגבי מזוזה נחלקו רבותינו. רש"י אומר שצריך לקובע' מעומד ורבינו יעקב חולק ואומר מיושב כמו ספר תורה וגם הלוחות שהיו מונחים בארון היו מיושב ולא מעומד כדאיתא בהשותפין (ב"ב ד' ע"א) הילכך סדר הנחת פרשיות בבתי' לר"ש קדש מימין הקורא ואחריו בית שני והיה כי יביאך. ואחריו בית שלישי שמע ואחריו בית רביעי שהוא בית החיצון משמאל הקורא והיה אם שמוע וזה סדר הכתובות בתורה. וכן איתא בשמושא רבה ובמכלתי' נמי דתניא כתבן שלא כסדרן יגנזו. ומסתמא כתיבתן והנחתן שוה. אבל לרבינו יעקב סדרן הוי והיה אם שמוע בית שלישי ופרש' שמע בבית רביעי בית החצון דהשתא ההווייו' שהם שתי והיה סמוכים זה לזה. וגם שינין של פרשיות חצונות שזהו קדש וכן שמע סמוכים לשינים של קמט עור הבתים מימין ומשמאל. וכן איתא בתשובת הגאונים ורב האיי ורב שרירא. והעושה נמי כסדר הזה בהנחתן תוך הבתים מכל מקום יכתוב כולן כסדר הכתובות בתורה קדש תחלה. ואח"כ והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע לקיים ברייתא דמכלתין דקאמר. כתבן שלא כסדרן יגנזו. ובשל זרוע שהם בקלף א' יניח חלק עמוד שלישי ויכתוב תחלה עמוד הרביעי שמע ואחר כך עמוד שלישי שדילג והיה אם שמוע. ולסדר רש"י לא ידלג שום דבר השתא סדר הנחת פרשיות פסול לדברי רבינו יעקב. וסדר ר"י פסול לדברי רש"י דהא תניא החליף (ע"ה ע"ב) פרשיותיה פסולה ולא שנא ברייתא לגוייאתא ולא שנא גוייאתא לגוייאתא וירא שמים לצאת ידי שניהן הא אמרינן מקום יש בראש להניח שני תפילין וכן ביד כדאיתא פרק המוצא תפילין (צ"ה ע"ב) ואם אינו יודע לכוין המקום (עיין מרדכי בהגה"ה) להשיב שניהם יחד והוא ירא לעשות כאחד מהגאונים הרבנים משום ברכה לבטלה. יברך ויניח אחד מהן של יד ושל ראש ויסלקם בזמן מועט. ואחר כך יניח השנים על סמך ברכה ראשונה קודם הסח דעת של ברכה ראשונה ואמנם תינח אם אינו צריך לברך על של ראש ועל של יד כי אם ברכה אחת תחלה דלא סח בנתים כמו שאומר רש"י ורב אלפס. אבל אם צריך לברך על של ראש שהם בסוף על מצות אפילו לא סח בנתים כמו שמפרש רב עמרם והלכות גדולות ורבינו יעקב. אם כן אין ברכה לתפילין שניים על של ראש. שהרי בירך שתי הברכות על של יד של תפילין שניים שהם שמא עיקר. ואף על פי כן טוב לעשות כדבר הזה להניח שניהם בעניין הזה מלהיות כלל בלא תפילין. או יברך להניח וישים של יד ובזמן מועט יחלוץ וישי' תפילין אחרים של יד ויברך על מצות וישים לו של ראש. ובזמן מועט יסלקם ויניח של ראש אחרים. אבל הראשון נכון יותר לעשות. פירשתי משפט כתיבת הפרשיות וסדר הנחתם בבתים.
1