ספר התרומה, פסקים ר״חSefer HaTerumah, Psakim 208
א׳משפט השין אמר אביי שין של תפילין (ל"ב ע"ב) הלכה למשה מסיני. וצריך שיגיע חריץ למקום התפר רב דימי מנהרדעא אמר כיון דמינכר תו לא צריך. פירוש עושה בבית החיצון מימין הקורא קמטין כמין שי"ן ובתוכה שני יודי"ן מקמט העור כז"ה ובבית החצון לצד שמאל הקורא עושה קמט העור כמין שי"ן ממש שאין בתוכ' רק יו"ד אחד כז"ה וכתוב בשמושא רבה ובעי דליצור בקולפא דביתא צורא דשי"ן דימינא תלתא רישי ודשמאלא ד' רישי ואי אפכא לא הוי פסול. ונראה כי ימינא ושמלא דקאמר היינו של מניח כמו שפירשתי כתוב בתקון אחר וכן רגילין לעשות וגם צריך קמט השי"ן ארוכ' עד למטה עד מקום התפר והיינו דקאמר צריך שיגיע חריץ של שי"ן אבל חריץ אמצעי דהיינו היודי"ן שבתוכה אינן צריכים ארוכות כל כך לפי שעתה שהם קצרו' נראה יותר כעין שי"ן ורב דימי מנהרדעא פליג ואמר אינו צריך שיגיע חריץ למקום התפר. מכל מקום עבדינן לחומרא כאביי. אבל רבינו שלמה פי' בעניין אחר וצריך שיגיע חריץ של הבדלת הבתים על התפר. כלומר עד בית מושבו דהיינו עד התיתורא. אבל בחריץ של קמט השי"ן לא מיירי ולעיל נמי הזכיר חריץ בברייתא על הבדלת הבתים עד התפר. כלומר עד בית מושבו. אבל בחריץ של קמט השי"ן לא מיירי. ולעיל נמי הזכיר חריץ בברייתא על הבדלת הבתים דתניא ואם אין חריצן ניכר פסולות.
1
ב׳משפט תיתורא ומעברתא. אמר רב חננאל אמר רב תיתורא של תפילין הלכה למשה מסיני. אמר אביי מעברתא של תפילין הלכה למשה מסיני. פירש רבינו שלמה לאחר שעשה הבתים והכני' האגרות בתוכם מניח ראש העור של בית רביעי להיות ארוך וכופלו למטה לכסות הפיות של הבתים וזה הכפלות הוא קורא תיתורא לשון גשר לפי שזהו בית מושבו של הבתים ותופר יחד בגידין הבתים. גם העור הכפול למטה שזהו התיתורא והעור הכופל למטה עושה ממנו שם בליטה כפולה חוץ לבתים להכניס בו רצועה. ומושכת אילך ואילך מקצר ראש זה ומאריך ראש זה. ובליטה זו כפולה נקראת מעברתא על שם שהרצועה היא עוברת דרך אותה כפולות ויוצאת ונכנסת בו. וכן פירש בערוך בערך מעביר. ובערך תתר פירש קצת בעניין זה.
2
ג׳הרצועה התחתונה המכסה פיפיות של הבתים קרויין תיתורא. והבליטה כפולה קרויה מעברת'. אבל יש שלוקחין עור אחר וקודרין בו כמין ארובה בראשו. ומכניסין הבתים בו וכופלין בו ראש השני למטה לכסות פי הבתים. והיינו תיתור' ומניחין ממנו בליט' הנקראת מעברת' ותופר אותו עור לבתים ועתה מהדקי' הבתים יתר משאם עושה הכפילות שלמטה מעור עצמו של הבתים כמו שפי' רבינו שלמה. ויש מעברתא בתפילין של יד טולה על הבית רצועה אחרת מצד זה לצד זה ובהלכות גדולות של רב אלפס פירש כן תיתור' בתפילין של יד ומעברת' לעניין התפיר' וזה לשונו מעברתא שבין ראש לראש ובעי למעבד בין כל חדא וחדא תרי גידי מלעילא עד לתתא וליהדקיה שפי' היכי דלא הוו מיפרשי ואנון מעברת' ואם נפסקו כי שלש חוטין בתפירן פסולין תיתורא רצועה העליונה של תפילין של זרוע שלא תהא כטוטפת שאין לבית אלא רצועה אחת אלא צריכה רצועה אחרת כדי שתהא שתי וערב זו על גב זו כגשר של נהר. דגשר בלשון ארמי תיתורא. עכ"ל ואפילו א"צ לתת רצועה על תפילין של יד מכל מקום אין לפסול תפילין שלהם של יד משום בית החצון שאינו רואה האויר פסול. חדא דלא שייך אינו רואה האויר בכי האי גונא אלא כי חבר ביתא אחרינא תמן. וטעמא דציפן זהב פסולין דבעינן עור בהמה טהורה דומיא דטעמא דטולה עליהן עור בהמה טמאה ולא משום רואה את האויר. ועוד כי הרצועות שנותנין על בית של זרוע אינו מכסה כל הבית אלא הבית מגולה ימין ושמאל. אם כן הבית רואה שפיר האויר לצד המעברתא ולצד שכנגדו. ועוד דשמא בית החצון שאינו רואה האויר פסול לא שייך אלא בתפילין של ראש ולא בשל יד. כמו שיש בתשובת הגאונים. וכתבתי למעלה לשונם על סדר הפרשיות. ופירשו בית החיצון שאין רואה האויר פסול בשל ראש הוי בשל יד לא הוי.
3