ספר התרומה, פסקים רכ״גSefer HaTerumah, Psakim 223
א׳פסק הלכך לא מבעיא ענבים שדרכן ברגל והוציאו היין ונתנוהו בחבית ונתנו מים בהם כדי לקלוט הטעם וקורין אותה גיטואה בלעז מותר למשוך מהם בשבת דרך ברזא אע"פ שקצת יין מתמצה מן הענבים ומתערב עם המים. דהלכה כר' ישמעאל דשרי לשתות יין הזב מענבים שחוקין שהרי דורכין אותם היטב ברגל קודם שיתנו בהם מים אבל גיגית מלאה ענבים ובועטין אותן במקלות ושוהה שם היין קרוב לחדש עם הענבים בגיגית זהו מחוסרי' דיכה שאינן בעוטין רק מעט לא ברגל ולא בקורה ונראה דאסור למשוך מהם דרך ברזא בשבת והיין היוצא מן הענבים בשבת אסור אפי' לר' ישמעאל משום משקין שזבו אמנם גם מאותן גיגיות מותר למשוך בברזא בשבת לשתות שהרי משקין הרבה צלולין יש כבר מע"ש חוץ לענבים בתוך הגיגית ואפילו יוצא בשבת משקה מתוך הענבים מתבטל הוא במשקה של היתר שכבר (עיין טור וב"י סי' ש"ך ט"ז ס"ק ג' ומג"א ס"ק ה' יו"ד סי' ק"ב ובר"י וישועות יעקב ס"ק ה' ונו"ב מהדורא ב' ת' נ"ד יו"ד וח"ד ק"ב ועיין רש"י ז"ל נדה כ"ז ד"ה צריך ופ"ח ס"ק י"ב ות' רע"א ז"ל ועיין מ"ל פ"א מו"מ) יצאו ולא דמי לדבר שיש לו מתירין שיכול להמתי' עד לאחר השבת ואפי' באלף לא בטיל דהני מילי כשאיסור בעין מתחלה ואח"כ נתערב במינו בהיתר אבל הני לא ניתרו מעולם אלא מעט מעט שיוצאין ומתערבין עם המשקין של היתר שיצאו מאתמול ואפילו עצי' שנשרו מן הדקל בי"ט מתיר ביצה (ד' ע"א) על ידי מרב' עליהם עצים מוכנין ומבטלן כיון דליכא איסורא בעיניה ואע"ג שהעצים מוקצין הן בעין וכי אסרינן במחוסרין דיכה היינו כי נתן אבנים או קורה על ענבים שנדוכין קצת והן במקום מדרון בכלי או בגת או בלא כובד אם הענבים במקום משופע שכל המשקה היוצא הוי בעין וניכר קוד' שיתערב עם המשקי' שיצא כבר מאתמול וכן חבית מלאה ענבים שלמים וממלאין החבית יין והענבים לאחר זמן מרוב' מתבקעין ויוצא מהן יין אף בשבת וקורין אותו רפיד מותר למשוך בשבת דרך ברזא ולשתות כדפירש שמעט היוצא בשבת מתערב והוא מתבטל עם היין שהיה כבר שמן של בדדין רב אסר מה שנסחט בשבת מהקורה שניתנה מבערב ור' ישמעאל דשרי היינו כי ליכא קורה עליהן ומתמצה מאיליו והיה יכול ליטלו בין השמשות אבל כי איכא קורה עליהן שלא היה יכול ליטלו בין השמשות אסור מה שזב אחרי כן מתחת הקורה ושמואל שרי כר"ש והלכה כר"ש במוקצה כדאיתא שלהי מכלתין (קנ"ז) חוץ מנר שהדליקו בה באותה שבת.
1
ב׳לא תמלא אשה עססיות ותורמוסין מע"ש אלא אם כן מבושלין מבעוד יום מיני קטנית הן וכן לא ימלא נחתום חבית של מים אלא א"כ הוחמו מבעוד יום ואם עשו כן אסורין עד כדי שיעשו למ"ש וטעמא משום שמא יחתה מוגמר וגפרית דשרי לא מחתי להו משום קוטרא ואוני' של פשתן דשרי לא מגלי להו משום זיקא. הלכך קידרא חייא ובשיל כמאכל בן דרוסאי שפיר דמי לתתו לפני האש סמוך לחשיכה דכיון דחיית' היא לא יאכל אותה עד למחר ובלילה כולה תתבשל בלא חיתוי בשיל קצת ולא בשיל כמאכל בן דרוסאי אסור שמא יחתה כדי למהר לאכול בלילה ואי שדא בה גרמא חייא א"כ לצורך לאכול למחר הוא ושרי דבלא חיתוי תתבשל והאי הלכך מודו כולי עלמא ולרב אשי דשרי בשיל ולא בשיל בסמוך. הכא מיירי בבשרא אגומרי כדאוקי לקמן מתני' דאין צולין בשר בצל וביצה כו' ובשר גדיא בין שריק וכסוי שעל פי התנור שהאש שם וגם הקדירה בין לא שריק שרי ואפי' בשיל ולא בשיל דקשי להו זיקא. ולא מגלי כסוי התנור אבל דברחא של איל דלא קשיא ליה זיקא רב ירמיה מדפתי אסר עם חשכה אלא אם כן בשיל כמאכל בן דרוסאי ורב אשי שרי ופריך והא תנן אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום פי' כמאכל בן דרוסאי ומתרץ התם בבשר' אגומרי' ולא על הגחלים ממש קאמר דהיאך יקח הבשר אלו הגחלים אינם כבויי' אלא סמוך לגחלים חוץ לתנור ורב אשי דשרי מיירי שצולה הבשר בתוך התנור מכוסה או בקדיר' או בשפוד דהא לקמן מייתי לה מתניתין דמשלשלין את הפסח לתוך התנור סמוך לחשיכה מפני שהם בני חבורה ומדכרו אהדדי ופריך בלא חבורה נמי הא אמר רב אשי אפילו ברחא שרי אפילו בשיל ולא בשיל אלמא רב אשי מיירי בתוך התנור דומיא דפסח. ומשני פסח לא מנתח אלא שלם הוא ורב אשי דשרי באינו שלם אלא מנתח ומתבשל מהרה ואע"ג דפסח חי הוא ולאכול בלילה ואיכא למגזר לחתויי טפי למחר מ"מ פריך שפיר דכך שוה בשיל ולא בשיל דשרי רב אשי לצורך הלילה. ולקמן נמי דהלכה כחנניה כל שהוא כמאכל בן דרוסאי מותר להשהותן על גבי כירה שאינה גרופה ואינה קטומה אבל אם אינו כמאכל בן דרוסאי אסור להשהותו היינו חוץ לתנור כמו בשרא אגומרי ורב אשי מיירי בתוך התנור ומכוסה כדפרישית לעיל.
2
ג׳ושוין שטועני' בית הבד ובעגולי הגת. כדאיתא בגמ' כיון שרסקן מאתמול ושחקן מודו ב"ש שמותר לתת הקורה מע"ש כדי להכבי' עליה ומתמצה וזב המשקה כל יום שבת דאפילו נתן הקורה בשבת לא מחייב כיון דשחוקין מאתמול. וקאמר מאן תנא דמיירי דאתי ממילא שפיר דמי כי שחוקין מאתמול המשקה שזב בשבת מותר לאכול ולא מקרי משקין שזבו משום דאפי' בשבת היה יכול לו לתת הקור' עליהם מן התורה ומוקי לה כר' ישמעאל דתנן פרק ב' דעדיות [מ"ו] השום הבוסר אף המלילות שרסקן מע"ש יגמור דברי רבי ישמעאל ר"ע או' לא יגמור פי' לרבי ישמעאל הקור' שהניח עליהם מע"ש יניח לגמור ולמצו' המשקה בשבת ומותר לאכול המשקה הזב בשבת אלמא סובר דאינו חייב חטאת אם היה נותן הקורה עלי' בשבת דאם לא כן הוו להו משקים שזבו ואסורין ור"ע אומר לא יניח לגמור כדי לאכול משום דהוי חייב חטאת אם היה נותן הקורה עליהן בשבת והוה ליה משקין שזבו אבל מודה ר"ע שא"צ לסלק הקורה בחשיכה ור"א בן פדת אמר ר"א בן שמוע היא דתנן פרק חבית (קמ"ג ע"ב) ב' חלו' דבש שרסקן מע"ש ויצאו מעצמן אסורין ור"א מתיר וכן תניא זתים וענבים שריסקן מע"ש ויצאו מעצמן אסורין ר"ש ור"א מתירין לשתות אבל כר' ישמעאל דשום ובוס' לא מוקי לה דאמר רבה בר בר חנה במחוסרין דיכה כ"ע לא פליגי לכולי עלמא אסור כי פליגי ר' ישמעאל ור"ע במחוסרין שחיק' והני דמתני' דמודו בקורות בית הבד כי מחוסרין דיכה שאז רגילין לתת עליהן הקורה הורה רבי חנינא כרבי ישמעאל דבמחוסרין שחיקה מותר לשתות המשקה שזב בשבת כיון שנדוכין מאתמול אעפ"י שאינן שחוקין היטב.
3