ספר התרומה, פסקים רכ״דSefer HaTerumah, Psakim 224
א׳פסק הלכך בתוך התנור ופיו מכוסה מותר לתת שפוד של בשר לצלות עם חשכה אע"פ שלא יהא מבעוד יום כמאכל בן דרוסאי כרב אשי דשרי ודווקא שהטלה או העוף אינו שלם אלא לנתחים אבל שלם אסור כמו פסח שמותר עם חשכה דווקא משום דבני חבור' זריזין הם אע"פ שיש אש תוך תנור אבל סמוך לאש חוץ לתנור אסור לצלות בשר אף לא לשפות קדירה אא"כ מבושל וצלי כמאכל בן דרוסאי מבעוד יום ואוקימנא לה בבשרא אגומרי היינו חוץ לתנור סמוך לגחלים דלצורך לאכול בלילה ואיכא למיגזר שמא יחתה כדי למהר לבשל וכן פסקינן לקמן כחנניה דאמר כל שהוא כמאכל בן דרוסאי מותר להשהותו אע"פ שאינה גרופה וקטומה לא חסיר וגירף הגחלים משם וגם לא נתן אפר ודשן על הגחלים אבל אינו כמאכל בן דרוסאי אסור להשהותו והיינו בשיל ולא בשיל דאסור חוץ לתנור ואמנם אם מטמין הקדירה והמאכל ומכסהו לשמור חמימותו לצורך כדי לאכול למחר אפי' מבושל כל צרכו אסור הוא לשפות על הגחלים אלא צריך הוא גרופה או קטומה דכיון שמטמין שיהיה חם למחר הוא מקפיד אם יצטנן ויבא לידי חתוי ובהלכות הטמנה אאריך לקמן ליתן עוגה בתנור או על מקום חם שקורין איישטארא או פשטיידא או פלדון כדי לאפו' מותר בכלי /בכדי/ שיקרמו פניה של הפת למטה וגם למעלה כדתנן ולא חררה אלא כדי שיקרמו פניה וגם מה שבתוכה יכול לאפות כמאכל בן דרוסאי קודם השבת ואם יכול לאפות כך מותר להשהותו ע"ג כירה אע"פ שאינה לא גרופה ולא קטומה ומוכח מתני' דאין צולין בשר אלא כדי שיצולו מבעוד יום כחנניה וכן תנן ולא חררה אלא כדי שיקרמו פניה הא קרמו פניה שפיר דמי ובפרק כירה (ל"ד ע"ב) נמי אמרינן תרוייהו תננהו דלשהות מותר כי בשיל ומייתי מתני' דבלא חררה ע"ג גחלים והתם מיירי בבשיל ולא בשיל כמאכל בן דרוסאי ושיקרמו פניה של חררה למטה דהא ר"א פליג ואמר עד שיקרום התחתון ופליגי הכי בלחמי תודה ור"א להקל אתא דאמרינן בירושלמי מודה ר"א בלחם הפנים שאין לחם עד שיקרמו פניו בתנור מכלל דבעלמא סגי בקרימת פורתא.
1
ב׳אין מפליגין (עיין טור וב"י וב"ח סי' רנ"ד ומג"א שם) בספינה פחות מג' ימים קודם השבת במד"א לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מותר ופוסק עמו על מנת לשבות ואין שובת דברי רבי רשב"ג או' א"צ לפסוק פי' רבי' שמואל מ"כ דב"ש היא דאסרי ליתן עורות לעבדן וכלים לכובס נכרי אלא כדי שיעשו מבעוד יום אבל ב"ה דשרי עם השמש מותר ואפי' ליכנס בספינה בשבת דבמה שנכנס בספינה לא עביד שום איסורא וכי הדר אזלא ד' חוץ לתחום ממילא הוי ולאו מידי עביד אמנם כי נכנס שם בספינה מבעוד יום מותר להלך כל הספינה אע"פ שהלכה חוץ לתחום אבל הנכנס בשבת בספינה אסור להלך בה כי אם ד' אמות משהלכה חוץ לתחום כיון דלא שבת באויר מחיצות מבעוד יום. ובפ' מי שהוציאוהו (מ"ז) תנן נתנוהו עכו"ם בדיר וסהר ר"ג או' מהלך כולה ר"ע אומר מהלך ד' אמות וכן פליגי היכא שהפליג' ספינתו חוץ לתחום ובגמרא רב אמר הלכה כר"ג בדיר וסהר וקאמר טעמא דבספינה מודו רב ושמואל דמהלך כולה הואיל ושבת באויר מחיצות מבעוד יום ואין נראה למורי רבי' שהרי רבי ורשב"ג דפליג עליה בספינה לא מסתבר דפליגי אליבא דב"ש כי אם אליבא דב"ה ואפ"ה אסרו פחות מג' ימים ועוד בדבר אפי' דליכא מלאכה אסרי ב"ה בשבת דליכא איסורא במה שנותן הכלים לעכו"ם ועוד המלאכה העכו"ם עושה אותה אבל בספינה הישראל עצמו מהלך עושה איסור שהולך חוץ לתחום ועוד דהיאך יכנס בשבת בספינה הא אמרי' פרק תולין (קל"ט) חזי מר האי צורבא מדרבנן דניים במברא ועבר לאידך גיסא שהעכו"ם מוליך את הספינה וסייר פירי ואמר למינם קא מכווננ' א"ל הערמ' לצורבא מרבנן שרי דליכא למגזר שיעשה בהדיא אלמא בלא הערמה אסור אף בלא חוץ לתחום. דלאידך גיסא דנהרא לא חוץ לתחום הוה ולא משום סייר פירי הוא אסור דבפ' שואל (קנ"א) אמרי' אמר רב יהודה אמר שמואל מותר אדם לומר לחבירו שמור לי פירות שבתחומך ואשמור לך הפירות שבתחומי אלא אסור לילך בספינה כל שהו כמו שאסור לאדם לשוט כדאמרינן פרק כירה (ע"ב) וטעמא משום שמא יעשה חבית של שייטין והיכא נמי שנכנס בספינה בשבת מותר ללכת בכולה ולטלטל תוכה לחוץ ד' אמות שהרי רב אמר הלכה כר"ג בדיר וסהר. אע"ג דלא שבת באויר מחיצות מבעוד יום שנתנוהו עכו"ם שם והלכה כרב באיסורי לגבי שמואל כדאמרי' פ' יש בכור ולא כרב חננאל דפסיק כשמואל משום דתניא חנני' או' הכריע אחי אבא כר"ע בדיר וסהר. ורב אלפס פי' דליתא דאין למדין הלכה מפי תלמוד ומשום מכריע נמי הא אמרינן פרק כירה דאין מכריע בברייתא אלא כרב הלכה דשרי כר"ג לגמרי ועוד גבי דינרי דאתו למברכת' קאמר דאית להו כל העיר ועוד פיר' רבי' חננאל דברית' דאין מפליגין בספינה מיירי במהלכת למטה מעשרה. דאי למעלה שרי דהא אין תחומין למעלה מעשרה. וקשה על זה דאיבעיא להו פרק מי שהוציאוהו (מ"ה ע"ב) אי יש תחומין למעלה מי' או לא והוה ליה לאתויי הך דאין מפליגין ולתרץ במהלכת ברקק כדאמרינן התם על אחריני ועוד דלמעלה מעשרה נמי אסור בלא ספינה טעמא דאיסור תחומין כדאיתא פרק תולין כדפריש' לעיל שמא יעשה חבית של שייטין.
2