ספר התרומה, פסקים רל״דSefer HaTerumah, Psakim 234
א׳פסק הרי לך דערוי ככלי ראשון ומבשל כדי קליפה וא"כ כשמולגין את התרנגולת אין מערין עליה מים הרותחין מכלי ראשון אלא יערו תחלה המים רותחין ישים בכלי ריקן שהוא כלי שני ואח"כ ישימו שם התרנגולת באותן מים שבכלי שני ואם שגג ונתן תחלה תרנגולת בכלי ריקן ואח"כ עירה עליה המים רותחין אינו אסור אלא כדי קליפה דתתאה גבר ואין מבשל רק כדי קליפה וצריך לקלוף העור ולא יותר ואמנם אפילו קליפה פעמים שא"צ אם ראש התרנגולת למעלה או גובה. דא"כ הנוצה שוכבת והולכת למטה והיא מבדלת בין המים לבשר ומגינה בין המים רותחין יותר מכדי קליפה ומותר אבל אם גב התרנגולת למעל' או הרגלי' שעתה ראשי הנוצה הולכים כלפי מעלה א"כ בששופ' עלי' המים רותחי' אין נכנסין המים בתוך הנוצה סמוך לבשר ואסור וצריך קליפה. וכלים נמי שנאסרו מחמת יין נסך כגון מכניסן לקיום או כלי הגת סגי בערוי רותחין עליהם כדאמרינן נעוה ארתחו אי אינו חפץ לעשות בהן ערוי צוננין ג' ימים מעת לעת וגם חביות עץ שנותנין בהם עכו"ם יינם. נראה שאם היה חפץ ישראל לנסרם בקרדום סגי בהכי דהוי כמו קליפה וכן שולים של חבית יין נסך יקלוף אותם בקרדום ומותר לתתן בחבית של ישראל שהרי ערוי נמי לא מפליט אלא כדי קליפה אבל קדירה נחשת של בשר ותחבו בה כף חולבת בת יומא ואין בה ס' היא בלועה מעבר לעבר ולא סגי בערוי רותחין עליהם שאין מפליט רק כדי קליפה וצריך לתוחבן בתוך יורה רותחת או בתוך מחבת ולהגעילן שם. אבל עירה מקדירה רותחת מרק של בשר לתוך קערה חולבת או איפכ' סגי לשפוך רותחין על הקערה וכשר' בכך דע"י ערוי הוכשר ובעניין זה גם יוכל להכשיר דכבולעו כך פולטו.
1
ב׳אין מרזקין את השלג ואת הברד אבל נותן לתוך הקערה ואינו חושש. אסור למעך השלג ולעשותו צלול כמו מים מפני שהוא נולד.
2