ספר התרומה, פסקים רנ״אSefer HaTerumah, Psakim 251
א׳ומשפט פירות או דבר אחר הבא מחוץ לתחום בשבת בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר כדאיתא פרק בכל מערבין ופרק אין צדין (כ"ה ע"א). ולאותו ישראל צריך לו להמתין במ"ש בכדי שיעשו אע"ג דהוי איסורא דרבנן. ויש קצת ראיה דתנן פ' שואל (קנ"א ע"ב) עכו"ם שהביא חלילין בשב' לא יספוד בהן אלא א"כ באו ממקום קרוב. משמע דאם נודע שבשביל ישראל באו מרחוק לא יספוד עד כדי שיעשו שיבאו למ"ש ממקום שהביאם דהא מדמי ליה למרחץ שנתחמם בשבת. ויש לדחות. דבמת החמירו טפי. שהרי גבי חפרו לו קבר בשביל ישראל לא יקבר בו עולמי' (וכן) גבי חלילים. ופרק קמא דתניא לא תמלא אשה קדירה ע"ש עם חשכה עססיות ותורמוסים ולא יחם נחתום חבית של מים ואם עשה אסור בכדי שיעשו. אע"ג דליכא איסורא רק שמא יחתה. ויש לומר דשייך התם איסורא דאורייתא. ולפי שאין ראיה להתיר צריך ליזהר להחמיר אפי' בבאו מחוץ לתחום לאסור בכדי שיעשו למ"ש. אבל ספק שמא הלילה אין מן החשבון לפי שאין רגילות להביא בלילה ממקום רחוק וצריך להמתין כדי שיבאו ביום למחרת שבת.
1