ספר התרומה, פסקים כ״וSefer HaTerumah, Psakim 26

א׳הלכות איסור והיתר - הקדמה
כל צפור טהורה תאכלו וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה גמירי עשרים וארבע עופות טמאים מנה הכתוב עם למינו למינה למינהו (ס"א ע"א) בנשר יש ארבעה סימני טומאה ובתורין יש ארבעה סימני טהרה ואלו הן יש לו אצבע יתירה וזפק וקורקבנו נקלף ואינו דורס. ותשע עשרה מעופות טמאים יש להם ג' סימני טהרה ועורב יש לו שנים סימני טהרה מאותן שלשה שישנן בתשע עשרה ופרס ועזניה בכל חד יש לו סימן אחד של טהרה ואינן שוין אלא סימן טהרה רביעי יש בחד מינייהו שאינו בכולם וחד משלשה סימנין שיש בתשע עשרה יש באידך עוף ולא ידעינן הי בהאי והי בהאי.
1
ב׳תנן כל עוף הדורס טמא וכל שיש לו אצבע יתירה וזפק וקורקבנו נקלף טהור פי' רבינו שלמה והוא שאינו (ס"ה ע"א ד"ה ה"ג) דורס עמהם ורבינו יעקב בן בתו מפרש מדאין נזכר במשנה דבהני תלתא לחודייהו כשר לפי שבידוע שאינו דורס וא"כ תשע עשרה עופות טמאים שיש להם שלשה סימני טהרה אינו דורס הוי חדא מינייהו דאי יש להם שלשה סימני טהרה אחרים אם כן גם הם אינן דורסים כדפרישית וא"כ יש להם ארבעה סימני טהרה וכן מוכח מדקאמר בגמרא כל עוף הבא בשני סימנין טהור ובלבד שיכיר עורב ועל כרחין אחד משני סימנים שהם בעוף הבא לפניו אינו דורס חד מינייהו דאי שני סימנים אחרים דילמא הוא דורס ותנן כל עוף הדורס טמא ומדאיכא לספוקי בעורב אם אינו מכירו אם כן עורב אינו דורס וגמירי דתרי סימני טהרה של עורב הדרי בתשע עשרה א"כ אינם דורסין ועל חנם אמרה מתניתין כל שיש לו שלשה סימנים טהור אלא אפילו בשני סימנים טהור אותם שנים שאינן בעורב ועורב היה מצוי ביניהם כדתנא מטלטלים הלוף מפני שהוא מאכל לעורבים וכן פרק השולח אתא עורבא אמר עיליש ברח והיו יכולין לבדקו ולשנות שני סימנין שלא ימצאו בו או סימן אחד של תשע עשרה עופות וגם אותו סימן שאין בהם דהשתא ליכא לספוקי בשום עוף טמא הכתוב בתורה והיו מצויין ביניהם כדא"ר יוחנן לדידי חזי לי שלך וכן רבה בר בר חנא חזי לי רחם אלא נקט הני תלת להודיע מי הם הסימני טהרה.  
2
ג׳תני רבי חייא עוף הבא בסימן אחד טהור דמדתני רחמ' נשר לומר נשר דאית ליה ד' סימני טומאה טמא הוא דאית ליה סימן אחד טהרה טהור כיון שלא יהא ממין פרס ועזניה דלית להו אלא חדא ולא נגמר מינייהו לטמא אי' מינם שבא בחד סימן וכ"ש אם בא בב' סימני טהרה שטהור ובלבד שלא יהא ממין עורב וכ"ש אם יש לו ג' סימני טהרה כגון הני אווזין שאין להם זפק שטהור כיון שאינה ממין התשע עשרה עופות הכתובים בתורה ולא גמרינן מינייהו לטמא כיון דכתב רחמנא נשר ואם אינו מכיר עופות המנוין א"כ עוף הבא בסימן אחד טמא דדלמ' מין פרס ועזניה הוא אע"ג דאינהו לא שכיחי בישוב וכ"ש עוף הבא בשלשה סימני טהרה שטמא דהא איכא לספוקי בתשע עשרה עופות טמאים הכתובים בתורה. אמר רבי יצחק (ס"ג ע"ב) עוף טהור נאכל במסורת ונראה למורי רבינו דעוף הבא לפנינו וקורקבנו נקלף ביד בלא דוחק וגם סימן אחר עמו שטהור אע"פ שאינו מכיר שום עוף שבעולם דסימן רביעי שאין בי"ט עופות טמאים משמע לשום פשטא דשמעתתי' דהיינו קורקבנו נקלף ואותו אין אלא בפרס ועזניה שאין להם רק סימן אחד ואותו עוף הבא לפנינו יש לו גם סימן שני על כרחין טהור הוא וכן (ס"ב ע"ב) איתא התם ה' עופות הם שהם ספיקא מאי ספיקייהו דקורקבנייהו נקלף בסכינא ולא ידעינן מכיון שאין יכול להיות נקלף ביד כי אם בסכינא שמא אין קרוי נקלף בהם ונראה שהיה להם שלשה סימני טהרה אחרים ואם אי' קרוי נקלף בסכינא אם כן ממין תשע עשרה עופות טמאים הם שיש להם אותם ג' סימנין אחרים אבל אי מקרי קורקבנו נקלף אם כן יש להם ארבעה סימנין של טהרה.  
3