ספר התרומה, פסקים ל״הSefer HaTerumah, Psakim 35
א׳ואותן תולעים הנמצאים בשרביטי קוש"ט של פויי"ש או של פולין רגילות לבא שם בעודם מחוברין לארץ ואסור התולע ואם נתבשלו ואח"כ מצא התולע צריך ששים לבטל טעם התולע פי' רבינו יצחק בר רבי אשר הלוי אפילו אם יש ששים בין פולין אחרים ובין המים מכל מקום הכל אסור. לפי דכשעירה המים רותחין מכלי ראשון מעל הקטנית שמא בסוף הערוי שלא נשאר רק עד מעט מים בכלי באותו מעט מים שרביט שבתוכו תולעת ואסור כל מה שבתוך המים שאין ששים בתוך אותן מים מועטין עם הפולין כשרים שבמים אין בין הכל ששים לבטל שרביט האסור וגם אחרי כן נתערבו אותן מועטין שנשארו עם אותן שהיו למעלה מים ונאסרו משום שנגעו בעודן רותחין המותרין אל האסורין. וכן הדין בבישול דגים קטנים הרבה ואחרי כן לאחר שעירה המים מצא דג קטן שמא אסורין כולן אע"פ שיש יותר מששים במים ובדגים אחרים לפי כשעירה המים מכלי ראשון שמא בסוף העירוי שלא היה רק מעט מים שם היה הדג טמא ואסר כל הדגים שבכלי לפי שנתערבו אחרי כן. ונאסרו המותרים בנגען אל האסורין בעודן רותחין אף ע"פ שזרק כבר לחוץ את הדג טמא כשמצאו אבל משום תערובת לא כיון שהכשרים הוו רובא. ואין האסורים קרויין דבר שבמנין דנימא אפילו באלף לא בטיל וגם משום בריה לא בטלה אין לאוסרן דאין קרוי בריה אלא דבר שנאסר מחמת עצמו ולא מחמת אחרים והדג טמא כשמצאו השליכו לחוץ אלא אסורין מפני שנגעו חמין זה לזה וכן הדין בביצים שנתבשלו ואחר כך נמצא באחד דם או אפרוח כולם אסורין אף על פי שיש ששים בין שאר ביצים ומים לפי שבמעט מים שבסוף העירוי שמא היה הטמא ונאסרו כל אותן ביצים שבמים מועטים שאין בהם ששים ואחרי כן נתערבו עם העליונים שחוץ למים ונגעו זה לזה ונאסרו אלא החכם כך יעשה ימתין מלערות עד שיצטננו המים או אם ירצה ישים מים צוננין במדה בכלי לצנן הרותחין ואז כשיערה המים אחר כן אם היה תחלה ס' במי הבשול כולן הוו מותרין ואם הוציא אותן מן המים רותחין בכף כל אחת ואחת לבדה הכף אסורה מפני הביצה אסורה שהיתה עליה חוץ למים ואחר כך הוציאה באותה כף שאר הבצים ואסרן ברם נראה לי דמותרין כולן כיון שיש רוב דגים חוץ למים אם כן האסורים שבתוך המים מועטין בטלים בהם, ואם משום שנגעו האסורין לכל השאר אין בכך כלום דלקמן פרשתי דדבר שאינו אסור מחמת עצמו אלא מחמת אסור אינו אוסר בנגיעה לדבר אחר אף על פי ששניהם חמין אלא אם כן ישנם במים רותחין שניהם יחד אחרי כן שאז מוליכין המים את הבליעה של איסור בשאר חתיכות ומהאי טעמא קליפה שנאסרה אינה אוסרת קליפה אחרת סמוך לה וכן לעולם. והמלח אין אוסר הבשר אף על פי שהמלח הבלוע מדם נותן טעם בבשר וראיה הבאתי שם בסימן נ"ב ואי משום שהדג טמא עצמו מתגלגל ונוגע לאחרים בלא מים אין נוגע לרוב אם כן המיעוט שנגע כיון שאין מכירן בטלים ברוב דלא שייך בהו טעמא דבריה לא בטלה כיון שאין אסורין מחמת עצמן. אמנם בביצים אינו כל כך דבר קל להתיר לפי שאינו רגילות לבשל כל כך ביצים ביחד שיתבטלו אותן שהם תוך המים מועטין שנאסרו ברוב בצים שהם חוץ למים כאשר מתערבין יחד אחרי כן.
1