ספר התרומה, פסקים ע׳Sefer HaTerumah, Psakim 70
א׳והלכתא בסכין ששחט בה טריפה דא"צ הסכין רק הדחה לכתחלה בצונן או למכפרי' בבלייתא ואחר ישחוט בה עוד או יחתוך בה רותח ואם לא הדיחו תחלה או לא כפריה בבלייאתא ושגג ושחט בה אחרי כן או חתך רותח הלכה כרב דאמר קולף דלא נימא בית השחיטה רותח או אגב דוחקא דסכינא בלע לגבי הסכין שיבלע כלום אלא נדבק לדופני הסכין מבחוץ ולכך אין הסכין צריך הגעלה אבל נימא שפיר בית השחיטה רותח או אגב דוחקא דסכינא בלע לגבי הכי שהבשר ששוחט או חותך רותח שבולע הבשר בקל יותר מה שעל הסכין ולהכי הדיחו הסכין תחלה ושחט בה קולף והיינו דלא כשמואל דא' (קי"א ע"ב) פרק כל הבשר סכין ששחט בה אסור לחתוך בה רותח עד שיגעיל תחלה הסכין בחמין אבל סכין של עכו"ם שבלוע מאיסור לכולי עלמא צריך הגעלה תחלה ואם לא הגעילו והוא בן יומו או אפי' אינו בן יומו ולא עשה בו נעיצה בקרקע ואף לא כפריה בבלייאתא להעביר מה שנדבק בדופני הסכין ושחט בה או שחט רותח או חתך בה רותח אז קולף הבשר כרב ולא סגי בהדחה או למכפריה בבלייאתא לסכין ששחט בה טריפה דשלהי ע"ז אמרי' סכין שפה והיא טהורה שצריך נעיצה י' פעמים בקרקע אפי' לחתוך בה צונן הכא מיירי מיד ששחט בה שעדיין מה שעל הסכין לח הוא וסגי בהדחה והתם חתך איסור או בשר רוב פעמים ויבש על הסכין לכך צריך נעיצה בקרקע או לשפשפו באבן רך או בפחם ורבי' יעקב פירש דהתם מיירי שחתך רותח מן הסכין ונדבק יותר בסכין מבחוץ לכך צריך נעיצה בקרקע אפי' לחתוך בה צונן והכא לא נדבק בה רק מעט דבית השחיטה צונן לכך סגי בהדחה לכל הפירושים בסכין של עכו"ם לא סגי בהדחה אלא בנעיצה בקרקע י' פעמים אפי' לחתוך בה צונן.
1
ב׳סכין של עכו"ם רב א' קולף בי' השחיטה אם שחט בה קודם שהדיח הסכין ולא נעצה בקרקע ולא הגעי' אי משום דבית השחיטה הוי רותח וללישנא תניינא אפי' אם בית השחיטה צונן משום דאגב דוחקא דסכינא בלע וקא מיירי כגון שאותו הסכין של עכו"ם בן יומו שנשתמש בו ביום דאי לאו הכי א"כ נותן טעם לפגם הוא מותר או שמא רב הוה סבר נותן טעם לפגם אסור תלמודא מספקא ליה מאי קסבר רב (ס"ח) בשלהי ע"ז גבי עכברא בשכרא או שמא היינו טעמא משום שמנונית הנדבק בדופני הסכין ורבה בר בר חנה א' מדיח אחרי כן בית השחיטה דלא בלע כלום ומסתמא הלכה כרב דמחמיר וללשון שני דמפרש דאפי' בית השחיטה צונן מ"מ קולף משום דוחקא דסכינא בלע הבשר מן הסכין ור' יצחק בר"מ היה מצריך קליפה לכל הבשר שמנקר בסכין משום חלב משום דסכין בולע החלב שחותכו ואחרי כן בעת שחותך הבשר רוב פעמים כשמנקר מבליע החלב בבשר וכן כשחותכין בסכין של עכו"ם הכבש או הפרה צד שלפנים מצד שלאחריו היה מצריך קליפה למקום חתך ואין נראה למו' רבינו דלדבריו כל הבהמה נמי צריכה קליפה שהרי עכו"ם מפשיטה בסכין שלו אלא הא דאמרי' אגב דוחקא דסכינא בלע היינו דווקא גבי בית השחיטה שהיה קצת רותח שהרי אמרי' צנון שחתכו בסכין בשר אסור לאכלו בכותח ומוקי לה טעמא משום דאגב חורפא דצנון בלע אבל אי לאו חורפא דצנון משום דוחק' דסכינא לא בלע צנון וסגי בגרירה או בהדחת צונן ה"ה סכין של עכו"ם אם לא עשה לא הדחה ולא נעיצה לחתך בה בשר צונן אין הבשר בולע כלום וסגי הבשר בהדחה ותו דפליגי נמי בסכין ששחט בה טריפה אי מותר לשחוט בה חד אמר בחמין שצריך הגעלה אלמא סבר לחד לישנא אגב דוחקא דסכינא בלע ופרי' כי שחיט נמי כשרה בלע אבר מן החי ומשני דלא בלע אלא כי חיימא והיינו בגמר שחיטה דליכא דוחק תו דאבר מן החי וללישנא דאגב דוחקא דסכינא בלע מה תי' אלא אפי' למאן דמחמיר דמצריך הגעלה לסכין של טריפה מודה דלא בלע סכין אלא לכי חיימא אם לא תאמר סכין אינו בולע ודאי אלא לכי חיימא אבל סכין של עכו"ם ודאי יש שמנונית עליו ונכנס ונבלע בבשר בקל אגב דוחקא דסכינא גרידא וסכין טריפה רב אחא ורבינא חד א' בחמין פי' צריך הגעלה לסכין כדי לשחוט בה פעם אחרת או לחתוך בה רותח וחד א' בצונן הדחת הסכין בעלמא גרידא והלכתא בצונן תחלה בסכין של עכו"ם פליגי היכא שעבר ושחט בה ולא הכשיר הסכין כתקנו תחלה ופליגי מה יעשו בבשר ששחט או קליפה או הדחה והכא פליגי היאך יכשירו תחלה הסכין אי בהגעלה או בהדחה והא דלא נקט הכא פלוגתייהו בסכין של עכו"ם משום דפשיטא להו דצריך הגעלה תחלה אם רוצה לחתוך בה רותח לפי שהסכין בלוע מאיסור לכך נקט סכין של טריפה דאפי' אם לחתוך בה רותח אין הסכין צריך תחלה רק הדחה בצונן לחד אמורא ובצונן לפי שלא בלע הסכין כלום בשעת שחיטת הטריפה ולא מצינן למימר הכא דמיירי לחתוך בה רותח גרידא דא"כ אמאי נקט סכין ששחט בה טריפה שצריך הגעלה כיון דסבר בית השחיטה רותח או אגב דוחקא דסכינא בלע אפי' סכין ששחט בה כשרה נמי משום דדם אסור לחתוך רותח כדאמר שמואל (קי"א) פרק כל הבשר סכין ששחט בה אסור לחתוך בה רותח משום דם אלא ודאי נקט סכין טריפה ומשום שמנונית דאיסורא לא ישחוט בה עוד אבל סכין ששחט בה כשרה דליכא איסור רק משום דם מותר לשחוט בה עוד לכולי עלמא שהרי בלא דם שמובלע בסכין הרי יש בה דם הרבה בבית השחיטה אלא אגב דטרידי סימנין לאפוקי דמא לא בלעי דמא אבל שמנונית טריפה בלעי שפיר.
2