ספר התרומה, סימנים רמ״דSefer HaTerumah, Simanim 244
א׳דיני סחיטה אסור לאדם ליכנס במים בשבת אם בגדים נוגעים במים פן יסחטם כדאמ' פרק אלו קשרים פגע באמת המים וכו' והמלבן הוי אב מלאכה אבל משום דבר מצוה מותר כדי להקביל פני רבו כדאמרי' פ' בתרא דיומא ונדה שטובלת בבגדיה כדאמרינן פרק י"ט וגם מתוך שלא התרת להטביל בגדיה אלא דרך מלבוש זכורה הוא שלא תסחוט ואם יש טנוף על בגדיו מקנחן בסמרטוט ואין נותן מים עליהם בשבת דשרייתן זהו כבוסן כדאמר פ' דם חטאת ופ' נוטל כיון דאיכא טנוף אבל אי ליכא טנוף אין נתינת מים בבגד קרוי כבוס ואינו אסור אלא גזירה שמא יסחוט דהוי לבון ובמקום מצוה לא גזור כדפרי' לעיל וכן מקנח ידו במפה שאינו מתכוון ללבן ואי' רק מעט מים אבל יין ושמן ושאר משקין בלא מים אין חששא אם בגדו טובל בהם רק בלבד שלא יסחוט הבגד דאסור משום דש שמוציא המשקה מתוכו אבל לבון לא שייך אלא במים וליכא למגזר שמא יסחוט לצורך המשקה הבלוע בבגד דאין זה רגילות שהרי אינו חפץ באותו משקה ולכך מסננין יין בסודרין אבל סתימת כד וחבית שהיא למעלה ומסתימה מבגד או מנעורת פשתן ובליעה מיין אסור לתוחבה בנקב בחוזק לפי שמשקה נסחט לתוך הכלי והוי דש כדאמרי' האי אודרא דשישא אסור להדוקה ואם מן הצד כמין ברזא הכרוכה מן פשתן או מן קנבוס והוא בנקב החבית מן הצד אם יש כלי תחת החבית לקבל מה שנופל אסור למשוך מאותה ברזא לפי שמשקה נסחט וגם הולך לאבוד כיון שיש כלי תחת החבית והוי חשוב כמין חתימת פך למעלה דאסור ואם אין כלי תחת החבית דהשתא מה שנסחט מן הבגד ככרוך בברזא נופל לארץ לאבוד ולא ניחא ליה באותו משקה לפי' הערוך מותר למשוך הברזא ומסוכרא דנזייתא אסור להדוקה וזהו כשהוא למעלה שאין המשקה הנסחט הולך לאבוד ומורי רבי' מפרש דאיסורא דרבנן מיהא איכא אע"ג דהמש' הולך לאבוד כגון ספוג שאין לו בית אחיזה אין מקנחין בו הקערה מן השמן ומן המאכל א"כ אסור למשוך בברזא הכרוכה במוכין אפי' היא מן הצד וגם אין כלי תחת החבית. א' זעירי נותן אדם יין צלול או מים צלולין לתוך המשמרת ואינו חושש משום בורר אם יש קסמין קצת כיון דמשתתי הכי מקודם לכן ומשום סחיטה ליכא למגזר אע"ג דזהו מים כיון דהיינו משמרת העשויה לכך ולא קפיד בלבונה כדאמרינן גבי פרונקא פרק במה טומנין אבל במים בסודר אסור ויין שרי ומכאן הורה רבי' שלמה הלכה למעשה על מעשה של שקדים כתושין מערב שבת מותר לסננן דרך סדין או מטפח' בשבת דמשום בורר ליכא כיון דמשתתי הכי בלא סנון ולשמא יסחוט לא גזרינן אלא במים שהבגד מתלבן ומתכבס בו.
1
