שלח תשלח, חלק האגדה, טעמי המצוה ג׳Shaleach Teshalach, Aggadic Part, Reasons for the Mitzvah 3
א׳הטעם השלישי - להרגילנו ברחמנות
1
ב׳ז"ל הרמב"ן: אבל טעם המניעה [ליקח הבנים עם האם], ללמד אותנו מדת הרחמנות, ושלא נתאכזר, כי האכזריות תתפשט בנפש האדם כידוע כטבחים שוחטי השורים הגדולים והחמורים שהם אנשי דמים, זובחי אדם אכזריים מאד, וכו׳.
2
ג׳והנה המצות האלה בבהמה ובעוף אינן רחמנות עליהם, אלא גזרות בנו להדריכנו וללמד אותנו המדות הטובות, עכ"ל.
3
ד׳הרחב דבר
הטעם השלישי
הטעם השלישי
4
ה׳כעין דברי הרמב"ן מבואר בדברי הרשב"ם (עה"ת) שכתב בטעם שילוח הקן: שדומה לאכזריות ורעבתנות לקחת ולשחוט ולבשל ולאכול אם ובנים יחד, עכ"ל. והרי רעבתנות בודאי זו היא מדה רעה בנפש האדם ולכן אסרה תורה מדה זו, ולא מפני שעי"ז הוא מזיק דבר שצריך לחוס עליו. ונראה שגם האבן עזרא שכתב בטעם שילוח הקן: כי אכזריות הוא בלב להיות אם על בנים רוטשה, עכ"ל, דעתו כדעת הרמב"ן ולכן הזכיר כי אכזריות הוא בלב דהיינו שזו היא השחתה בלב האדם וכדברי הרמב"ן, ולא מפני שצריך לחוס על דאגת האם.
5
ו׳ועיין עוד בפירוש החזקוני שכתב וז"ל: לפי שהוא דרך אכזריות ורעבתנות, וכן גדי בחלב אמו וכן אותו ואת בנו וכן נטע רבעי, עכ"ל. וכן מבואר להדיא במאירי עמ"ס ברכות (לג, ב ד"ה האומר), יעו"ש. והכל הולך על זו הדרך דמצוות התורה נועדו לעדן את האדם, ולהרחיקו ממידות מגונות ורעות.
6
ז׳ועיין מה שהאריך המהר"ל (תפארת ישראל פרק ו) ע"ד הרמב"ם והרמב"ן הנ"ל, ומש"כ עוד בענין טעמי המצוות.
7