שלח תשלח, חלק ההלכה, הוספות לדיני שלוח הקן כ״חShaleach Teshalach, Halakhic Part, Additions to Laws of Shiluach HaKen 28
א׳בענין הבטחת הבנים
1
ב׳להלן בספרנו (פרק שכר המצוה וסגולותיה) נתבאר דלפעמים אין הקב"ה נותן לאדם השכר המסוים שהובטח על קיום מצוות מסוימות, בהאי עלמא, יעו"ש. ויש להוסיף דבספר שערי אמונה (פאה, פרק ראשון משנה א') כותב הגר"ח קניבסקי שליט"א בזה"ל: "בשבועות (י"ח, ב) כל המבדיל על היין הויין לו בנים זכרים וכו'. ראינו הרבה בני אדם שלא חיסרו שום הבדלה ואין להם בנים זכרים, או שאין להם בנים כלל. וכן יש להקשות בשאר שכר המובא בגמרא או עונש, ואנו רואין כמה פעמים שאינו כן. והתשובה לזה בשני אופנים או שמעשיו מעכבין כמו שכתב המשנה ברורה (סימן קנ"ח ס"ק ל"ח) לענין נטילת ידים וכו'. ואם עשה מצוה ששכרה בנים וכנגדה עבירה שמפסידה בנים יצא זה בזה וכן כל כה"ג. ועוד יש תשובה שאם אחד אין לו בנים אין זה נכיון מעונותיו דמי יימר שמגיע לו בנים, אבל אם עשה מצוה שהבטיחוהו חז"ל בנים עבור זה נמצא אם אין לו בנים מנכין לו עבור זה מעונותיו והרי זה כאילו נתנו לו בנים ונטלוהו ממנו, ואם כן שבאמת היו לו בנים. וכן לענין עונש שמי שאינו עני אינו נכיון ממצותיו, ובאמת שני התשובות דבר אחד הוא ודו"ק. גם לפעמים הקב"ה יודע שאם יתנו לו בנים או עשירות אין זה טוב עבורו אלא רע ולכן אין נותנין לו וכמו שכתב רש"י (מלכים א' פרק ח' פסוק מ"ג), עכ"ל. וז"ל רש"י (שם): "בישראל הוא אומר לתת לאיש ככל דרכיו, לפי שישראל מכיר בהקב"ה ויודע שהיכולת בידו ואם אין תפלתו נשמעת תולה את הדבר בעצמו ובחטאו, אבל העכו"ם קורא תגר וכו', עכ"ל. וכעין זה כותב רש"י (ראש השנה ד, א ד"ה כאן) בזה"ל: "כאן בישראל שלבו לשמים, ואם מריעין לו בחייו אינו קורא לו תגר אלא תולה היסורין בעונו, אבל עובד כוכבים אם אין מטיבין לו כגמולו קורא תגר", עכ"ל.
2
ג׳ועיין בשערי תשובה לרבינו יונה (שער ג, אות ל) שכותב בזה"ל: "מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו. פירוש אם יהיה לך כן להמלא אסמיך שבע בתתך מהונך ומראשית כל תבואתך לעבודת הצדקה, אבל יאחזוך ימי עוני אל תמאס מוסר ה'. ודע כי גם זה לטובתך כי את אשר יאהב ה' יוכיח להיטיב באחריתו, להיות תמורת שכר העולם הזה ותחת כבודו, שכר אמת והטוב הצפון העומד לעד לעולם", עכ"ל.
3
ד׳•
4