שלח תשלח, חלק ההלכה, הוספות לדיני שלוח הקן ל״בShaleach Teshalach, Halakhic Part, Additions to Laws of Shiluach HaKen 32
א׳משמעות המילים "שלוח הקן"
1
ב׳"כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרוחים או ביצים והאם רבצת על האפרוחים או על הביצים, לא תקח האם על הבנים. שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים" (דברים כ"ב, ו-ז).
2
ג׳הראשונים ז"ל עמדו על המדוכה, לבאר לשון הפסוק 'קן צפור'. מהו הקן, ומהו סמיכות הלשון קן צפור, ואלו דבריהם:
3
ד׳א. בפירוש רבינו יהונתן מלוניל עמ"ס חולין (קמ"א, ב) כתב לענין הדין שאין מקיימין מצות שילוח בקן המזומן בידו, וז"ל: "נטל את הבנים וכו', כלומר שזכה בהם בהגבהה והניחם שם כדי שתגדלם אמם פטור מלשלח, שכיון שזכה בהן מזומן מיקרי, וכתיב כי יקרא פרט למזומן. ואע"פ שאין האם מזומנת מיפטר, דכי כתיב כי יקרא קן, אבנים קאי דכתיב כי יקרא קן, ולא מקרי קן אלא האפרוחים או הביצים", עכ"ל. וכן כתב הנמוקי יוסף שם. וכן הוא להדיא ברש"י בבא מציעא (ק"ב, א) ד"ה קרי כאן, וז"ל, 'קן הוא הביצים', עכ"ל רש"י. וכן מצאנו דקן נקראת על מה שבתוכה דאיתא במשנה (נדרים לה, ב) שמקריב 'קיני' זבין, ופירש הר"ן (שם) דעל שם שתי התורים שבתוכה קראה קן.
4
ה׳ב. על פירוש הראשונים הנ"ל, מתעורר קושי לכאורה מפשוטו של מקרא דכתיב 'קן צפור'.
5
ו׳ישוב הדבר מצינו בחידושי רבי משה קזיס [תלמיד הרמ"ע מפאנו] בחולין (שם), וז"ל: "האפרוחים או הבצים קרויין קן. וקן צפור הוא סמוך, ופירושו קן של צפור, וצפור היא האם. וכן שנינו בזמן שכנפיה נוגעות בקן. וכן מוכיח לשון הכתוב, 'כי יקרא קן צפור וגו' אפרוחים או ביצים', שהאפרוחים או ביצים הוא פירושו של קן. ולפיכך, עוף טהור רובץ על ביצי עוף טמא קרוי קן צפור, כי הקן הוא של צפור טהורה. ומה שכתב הר"ן בעינן שתהא האם שהיא מקננת צפור טהורה היינו שהיא רובצת על הקן", עכ"ל.
6
ז׳ג. תוספת הסבר למושג קן מוצאים אנו בביאורו של רבי שמשון רפאל הירש על התורה, וז"ל: "קן משורש 'קנן' [קרוב ל'גנן']. ההוראה העיקרית של קן היא, המשכן המוגן של הציפור, ובייחוד המקום המגן על האפרוחים. אולם בהשאלה לשון 'קן' נופל גם על האפרוחים השוכנים בקן. כך, 'כנשר יעיר קנו', עכ"ל. וכן איתא להדיא בפירוש "קן מפורשת" לרבי צבי בן מורנו רבי אליהו גוטמכר זצוק"ל עמ"ס קנים (פ"א מ"א ד"ה סדר קינים). ובמלבי"ם אף הוא כתב עד"ז (אות נ"ה), וז"ל: "שם קן מציין מדור העוף, בין שימצאו שם ביצים בין שיהיה ריקן, והוא רוצה להטיל ביצים ויכין קן לו", עכ"ל.
7
ח׳ד. לאחר כל זאת נותר לנו להבין לשון חז"ל 'שלוח הקן'. דמכיון שנתבאר שקן מכוון אל האפרוחים או הביצים, ולא אל האם, מהו הלשון שלוח הקן? וכתב בזה בפירוש הגרי"פ פערלא על הרס"ג (ל"ת קלז, ד"ה אמנם בעיקר) לבאר ע"פ דברי פירוש לח"מ על המשניות, דשילוח הקן פירוש שילוח (האם) שמתיר את הקן, יעו"ש אריכות דבריו. ובדברי עם הגר"ח קניבסקי שליט"א אמר לי, דהרוצה לברך בלא שם ומלכות, יאמר הנוסח: לשלח הקן, ולא לשלח מן הקן, כי כן הוא לשון חז"ל. יעוי' חלק הדינים (דין ג').
8
ט׳ה. והעיר לי הרב משה ואלמן שליט"א מלשון רש"י (קל"ח, ב ד"ה פטור) וז"ל: "וקן צפור בעינן שתהא האם המקננת צפור טהורה, ועוף טהור הרובץ על ביצי עוף טמא נמי, אע"ג דקן צפור הוא" וכו'. מוכח מלשון זה דקן צפור היינו האם המקננת ולא הבנים שבקן. וכן כתב בהפסקי רי"ד: "דקן ציפור בעינן שתהא האם המקננת ציפור טהורה", עכ"ל. ולפי זה שילוח הקן היינו כפשוטו, שילוח האם המקננת מעל גבי הקן.
9
י׳והעיר לי דודי הג"ר משה הכהן ראטה שליט"א (ר"מ בישיבת בית בנימין, סטאמפארד ארה"ב) לדברי מלא הרועים (סוף חולין) וז"ל: "כתב בשל"ה (פרק תורה שבעל פה פי"ג כלל לשונות סוגיות ק"ל) דצריך לקרות הקוף בנקודת צירי, דלא שייך לקרות בפתח אלא כשהוא דבוק כמו קן צפור, אבל כשאינו דבוק בצירי כמו דרור קן לה". אמנם בתשובותיו של הגר"ח קניבסקי שליט"א (תשובה ה') כתב לי שגם אפשר לקרוא עם פתח. ושלחתי לו בכתב דברי השל"ה הנ"ל וענה לי בזה"ל: "כמדומה שלא נהגו כן", עכ"ל.
10