שלח תשלח, חלק ההלכה, הוספות לדיני שלוח הקן ל״גShaleach Teshalach, Halakhic Part, Additions to Laws of Shiluach HaKen 33
א׳סמיכות המצות
1
ב׳בפרשת כי תצא כתבה תורתינו הקדושה מצות רבות, שבעים וארבע במספר. כ"ז מצות עשה, ומ"ז מצות לא תעשה. מצות שלוח הקן, מופיע בפרשה זו, בין אותן מצות רבות. מפרשי התורה עמלו למצוא טעם בסדר הציווים, שהרי אין שום מקריות בתורה. גם על שלוח הקן עמדו להבין מדוע מקומה לאחר סדרת המצות שקדמו לה: השבת אבידה, לא תראה את חמור אחיך וכו', לא יהיה כלי גבר על אשה. וכמו כן, נתנו טעם לסדרת המצות שבאה לאחר פרשה זו: מעקה, כלאים, שעטנז, ציצית ועוד ועוד. נציע בזאת מדבריהם בקצרה:
2
ג׳א. האברבנאל נותן טעם להופעת מצוה זו אחר מה שקדם לה, וז"ל: "ור"א [אבן עזרא] כתב שנסמכה בעבור מלת בדרך, רוצה לומר, כי אחרי שזכר למעלה המצות המתיחסות לדרך: לא תראה את שור אחיך. לא תראה את חמור אחיך. זכר זאת אחריה שהיא גם כן בדרך", עכ"ל. וכן כתב גם בחזקוני. עד"ז כתב גם רבי יעקב סקילי, תלמיד הרשב"א, בספרו תורת המנחה וז"ל: "ואחר פרשת השבת אבידה וטעינה כתב פרשת שלוח הקן, שהיא דומה להן, שהן מצוות שאין האדם חייב לחזור אחריהם, ואין בהם חסרון כיס, אלא כי יקרא, כי תפגע", עכ"ל.
3
ד׳ב. רבינו אפרים בפירושו על התורה מפרש בענין אחר, וז"ל: "כי יקרא וכו' וסמיך ליה לא יהיה כלי גבר על אשה, אם יראו איש ואשה קן צפור, יעלה האיש, שלא יבוא לידי הרגל עבירה", עכ"ל.
4
ה׳ג. בספר צרור המור לרבי אברהם סבע כתב בטעם הסמיכות, וז"ל: "והנה לפי הנראה, כמו שהזהיר למעלה על ענין יצר הרע, שלא ישמע אליו ובפרט בענין הנשים, כאומרו לא יהיה כלי גבר על אשה, כן בא להזהיר בכאן על ענין חמדת הממון, שלא ישמע אל דברי יצר הרע שאומר לו קח לך אם על בנים, ובזה תרויח ממון מהאם והבנים", עכ"ל.
5
ו׳ד. בספר שפתי כהן עה"ת כתב: "סמך פרשת קן צפור למה שלמעלה, לומר שילמד מהצפור, ששאר עופות פעמים יושבת הנקבה על הבנים ופעמים יושב הזכר, אבל הצפור לעולם יושבת הנקבה ולא הזכר, כדי שלא ידמה לנקבה, וגם אינם מזדווגים לשאינם מינם", עכ"ל.
6
ז׳ה. עד כאן בנוגע למה שקדם למצוה זו. ובנוגע למצוות שבאו אחריה, כבר הדבר מבואר במדרש רבה ובמדרש תנחומא דהכל הולך על דרך מצוה גוררת מצוה, ובמדרש תנחומא איתא בזה"ל: "למדנו, שעבירה גוררת עבירה ומצוה גוררת מצוה, מנין, דכתיב, כי יקרא קן צפור לפניך, שלח תשלח וגו' למען ייטב לך והארכת ימים. אחריו מה כתיב, כי תבנה בית חדש, תזכה לבנות בית חדש ולעשות מעקה. מה כתיב אחריו, לא תזרע כרמך כלאים, תזכה לכרם ולזרוע שדה. מה כתיב אחריו, לא תחרוש בשור ובחמור, תזכה לשוורים וחמורים. מה כתיב אחריו, לא תלבש שעטנז, תזכה לבגדים נאים מן צמר ולבגדים נאים מפשתים. מה כתיב אחריו, גדלים תעשה לך, תזכה למצות ציצית. מה כתיב אחריו, כי יקח איש אשה, תזכה לאשה ולבנים. הרי למדנו, שמצוה גוררת מצוה, ועבירה גוררת עבירה. לפיכך נסמכו פרשיות אלו זו לזו", עכ"ל. והובאו דבריהם בדעת זקנים מרבותינו בעלי התוספות, ובפירוש הרא"ש עה"ת. וז"ל רבותינו בעלי התוספות על התורה:"כי יקרא קן צפור לכך נסמכו פרשיות הללו, לומר דמצוה גוררת מצוה. שעל ידי שלוח הקן יזכה לאורך ימים ושיבנה בית חדש ויעשה מצות מעקה, ומה כתיב אחריו לא תזרע כרמך כלאים שתזכה לכרם ולזרוע, ומה כתיב אחריו לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו שתזכה לשוורים וחמורים ולא תחרוש בהם יחדיו, ומה כתיב אחריו לא תלבש שעטנז שתזכה לטלית נאה ותעשה בו ציצית, עכ"ל.
7
ח׳ובתורת המנחה לרבי יעקב סקילי תלמיד הרשב"א (פרשת כי תצא) הוסיף לענין מצות מעקה, שהיא ישוב העולם וקיום המין, כדכתיב כי תבנה בית חדש. ושלוח הקן גם יש בזה משום קיום המין, יעוין להלן מה שכתבנו בפרק טעמי המצוה. ובבנין אריאל לרבי שאול מאמשטרדם (פרשת כי תצא) מפרש הסמיכות של שלוח הקן למעקה, שלא תאמר שאחרי שקיים שלוח הקן שנאמר בו 'והארכת ימים' אינו זקוק עוד שיהיה לו מעקה בגגו. לכן הזהירה התורה שאפילו אם לבו בטוח בעצמו, מכל מקום יש לחוש כי יפול הנופל, עכתו"ד.
8