שלח תשלח, חלק ההלכה, דיני שלוח הקן י״חShaleach Teshalach, Halakhic Part, Laws of Shiluach HaKen 18

א׳ביצים ואפרוחים שאסור לאוכלם

ב׳יח. היו האפרוחים המונחים בקן טריפות פטור מלשלח האם, דכתיב ואת הבנים תקח לך ודרשינן, לך ולא לכלביך. ובכל זאת, בביצה המרוקמת דהיינו שכבר יש בה דם, חייב לשלח האם. וה"ה באפרוחים שעדיין לא נפתחו עיניהם, אע"ג שאסור לאכלם, חייב בשילוח. כיון שאם היה מניחם תחת אמם או תחת עוף אחר היו נעשים ראויים לאכילה.

ג׳הרחב דבר
יח. איתא בגמרא (ק"מ, א): "תניא אם טרפה חייב בשילוח אפרוחים טרפות פטור משילוח. מנא הני מילי אמר רב כהנא דאמר קרא תקח לך ולא לכלביך". ומבואר דרק באופן שיכול להשתמש באפרוחים לאכילה חייב בשילוח.

ד׳ביצה מרוקמת ואפרוח שנולד

ה׳והנה אם נקבל הדברים כפשוטם, יצא שהזמן הראוי לקיים מצות שילוח, הן בביצים והן באפרוחים, הוא מצומצם מאד. דכידוע לאחר כשלושה ימים (ולפעמים שני ימים) אחר הטלת הביצים, הם מתחילים להתרקם, ולאחר עוד כשלושה ימים יש כבר צורת אפרוח קטן. ומתחילת הריקום כבר נאסרים הביצים באכילה. [אפשר לבדוק בנקל ביצי תור ויונה, אם כבר התחילו להתרקם, ע"י שמביטים בהם בחדר חשוך עם פנס וכדומה]. נמצא דבביצים יש ימים ספורים שהם כשרים לאכילה.

ו׳ולענין האפרוחים, גם אי אפשר לשוחטם לכמה ימים, ע"פ המבואר בש"ך וב"ח (ריש סי' ט"ו) דאפרוח מיד כשנולד אסור באכילה עד שיגדלו הכנפים, דאסר זאת רבינו יואל משום שקץ. וזהו לערך לאחר ששה ימים מאז שנולדו. ועד אז לכאורה אי אפשר לקיים המצוה מכיון שלא מתקיים בזה הפסוק תקח לך.

ז׳טעמא דהיתרא

ח׳אכן לדינא בודאי אין הדבר כן, ומעולם לא שמענו כזאת. וטעמא דמילתא שמקיימים מצות שילוח גם בביצה מרוקמת ואפרוח שנולד, כבר מבואר בר"ן (שם) וז"ל: "ואין צריך לומר אם הביצים נוצר בהם אפרוח, שזה אינו חייב לשלח, דכיון שהביצים אסורין קרי כאן תקח לך ולא לכלביך. אלא שיש לומר שאם היה יכול לשום הביצים תחת עוף אחר חייב לשלח, עכ"ל. וביאור מסקנת דבריו, דשאני ביצה מרוקמת מביצת טריפה, דביצה זו תהיה ראויה לאחר זמן באכילה, לאחר שיצא ממנה אפרוח, אם יניחה תחת האם שלה, או תחת אם אחרת, [ונראה פשוט דמה שנקט הר"ן עוף אחר היינו מכיון שאת האם שלה הרי שלח לצורך קיום מצוותו ולא בטוח שתחזור לקן, וע' לעיל דין י"ג]. וסברא זו ממש שייכת במכל שכן באפרוח שנולד. ויעוין בברכי יוסף בגיליון השו"ע (ס"ז) שהביא כעין זה בשם בעל הכנסת הגדולה בספרו דינא דחיי.

ט׳וכן מתבאר להדיא שמקיים המצוה לכתחילה גם בביצה מרוקמת בספר 'יד אליהו' (ח"ג סימן ט"ו ס"ק ד', ובחלק הפסקים סי' נ"א, לרבי אליהו רגולר זצ"ל, אב"ד דקאליש, שזכה ללמוד בצוותא חדא עם רבי חיים מוולוזין, ועם רבי אברהם אחיו של רבינו הגר"א זיע"א שנים רבות). וכן הוא ב'חידושי מהרא"ך' (יו"ד סימן רצ"ב. לרבי אלעזר הכהן אב"ד פלאצק, חתן רבי יעקב מליסא בעל ה'נתיבות'), יעוין להלן (ב'הוספות לדיני שלוח הקן') שהבאנו דבריהם בשלמותם.

י׳הוראת גדולי הדור

י״אוע"ע בחזון יחזקאל על התוספתא (דף ל"ח בספר, חידושים ס"ב) שכתב בזה"ל: "הלא מעולם לא שמענו דאם הביצים שבקן הם כבר נעשו פירשא כנהוג קודם יציאת האפרוח, יהיה פטור משלוח משום שאינן ראויות עוד לאכילה ואין מתקיים בהם תקח לך, אלא ע"כ כיון שישנה האפשרות להושיב עליהן צפור אחרת מתקיים שפיר תקח לך בהאפרוחים הנולדים וחייב בשילוח", עכ"ל. והן הן הדברים שכתבנו לעיל.

י״בוכן שמעתי להורות לדינא מהגרי"ש אלישיב שליט"א, מהגר"ח קניבסקי שליט"א, מהג"ר ניסים קרליץ שליט"א, מהג"ר יעקב משה הלל שליט"א, מהג"ר ישראל יעקב פישר זצ"ל, מהג"ר יהודא שפירא זצ"ל, מהג"ר משה הלברשטאם זצ"ל, שאפילו אם הביצים שבקן הם מלאים דם ואסור לאכלם, ואפילו האפרוחים הם צעירים שעדיין אינם ראויים לשחיטה מ"מ מקיים בהם המצוה לכתחילה. ועוד שמעתי מהם להדיא שאינו צריך להניחם בפועל ממש תחת האם או תחת עוף אחד, דסגי במה שיש לו אפשרות להניחם ולהביאם לידי מצב שיהיו ראויים לאכילה. ועיין בתשובותיו של הגר"ח קניבסקי שליט"א (ל"ט, מ, קס"ד). וכן הורה הג"ר חיים פנחס שיינברג שליט"א (עי' בפרק תשובות הפוסקים להלן בספרנו).