שלח תשלח, חלק ההלכה, דיני שלוח הקן י״טShaleach Teshalach, Halakhic Part, Laws of Shiluach HaKen 19
א׳רובצת ומאכלת
1
ב׳יט. אין מקיימים מצות שילוח אלא בזמן שהאם רובצת על הביצים או האפרוחים. משא"כ כשהאם מאכלת האפרוחים וכדומה.
2
ג׳הרחב דבר
יט. כדי לבאר הלכה זו נקדים טבע האם. דהנה הביצים וכן האפרוחים, בעודם קטנים, אין האם או האב עוזבים אותם כלל, אלא דוגרים עליהם בתורנות כדי לחממן. ובתקופה זו בודאי כשרואים שהאם בקן, בודאי היא דוגרת עליהם ואפשר לקיים אז מצות שילוח.
יט. כדי לבאר הלכה זו נקדים טבע האם. דהנה הביצים וכן האפרוחים, בעודם קטנים, אין האם או האב עוזבים אותם כלל, אלא דוגרים עליהם בתורנות כדי לחממן. ובתקופה זו בודאי כשרואים שהאם בקן, בודאי היא דוגרת עליהם ואפשר לקיים אז מצות שילוח.
3
ד׳אמנם כשגדלים האפרוחים (לערך 5-9 יום לאחר לידתם), שוב אין האם רובצת עליהם ואף עוזבת אותם לבדם בקן, והיא מגיעה לקן כמה פעמים ביום כדי להאכילם, ע"י שמנחת אוכל בפיה והאפרוחים לוקחים בפיהם מפיה. ולאחר עוד כמה ימים, מלמדת אותם לעוף בעצמם. ושמעתי מהגרי"ש אלישיב שליט"א ומהגר"ח קניבסקי שליט"א דפשוט שאי אפשר לקיים המצוה בזמן שהיא מאכלת אותם אך לא רובצת עליהם, דרביצה ממש בעינן. וע' בתשובותיו של הגר"ח קניבסקי שליט"א (פ"ח).
4
ה׳ובשו"ע (סי"א) איתא: היתה מעופפת על הקן אם כנפיה נוגעות בקן חייב לשלח ואם לאו פטור אע"פ שנוגעת מן הצד, עכ"ל. ויעו"ע בטור ונוש"כ בביאור שיטת הרמב"ם (פי"ג הל' י"ג). והעולה מכל זה דנקטו כולם לדבר פשוט דבעינן שתהא האם רובצת על בניה ממש ולא שהיא לצידם.
5
