שלח תשלח, חלק ההלכה, דיני שלוח הקן ט׳Shaleach Teshalach, Halakhic Part, Laws of Shiluach HaKen 9
א׳לקיחת הבנים
1
ב׳ט. י"א שאם שלח האם אינו צריך לעשות זכייה בהבנים ואין לקיחת הבנים חלק מהמצוה והיא רשות בעלמא. וי"א שאם שלח האם ולא זכה לאחר מכן בבנים, לא קיים מצות שלוח הקן. וי"א שהמשלח האם ואינו עושה זכייה בבנים מקבל בזה חצי מצוה. ועכ"פ לשלימות המצוה בודאי ראוי לקחתם, דיש לזה מקור ע"פ טעמי החכמה.
2
ג׳הרחב דבר
ט. שיטות שאין חיוב ליקח
ט. שיטות שאין חיוב ליקח
3
ד׳בשאלה מרכזית זו כבר נשאל החכם צבי, כמש"כ בספרו (סי' פ"ג): "ששאלת: המשלח האם והבנים גם שניהם, אם קיים מצות שלוח הקן, מי נימא קרא דוקא כתיב שלח תשלח ואת הבנים תקח לך, או לא. ואמרת שחכמי לובלין נסתפקו בדבר", עכ"ל. ודעתו מבוארת שם שאין חיוב ליקח הבנים, ומה שאמרה תורה הבנים תקח לך הוא רשות. והוכיח כן מלשון המשנה (קמ"א, א): אמר הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים חייב לשלח שנאמר שלח תשלח את האם. ובספר לקט הקמח (בגיליון השו"ע) כתב דהחו"י הנ"ל (דין ב) גם ס"ל בפרט זה כהחכ"צ.
4
ה׳אכן כבר השיגו האחרונים על ראיית החכ"צ ממשנה זו, יעוין ברכי יוסף שהביא גירסא אחרת של ראשונים בהמשנה, אשר לפיה אין כלל ראיה. וגם לגירסתנו אין ראיה מוכרחת, יעוין בספר דברי שאול לנכדו של החכ"צ בעל שו"ת שואל ומשיב על השו"ע בהשמטות, ובחזו"א.
5
ו׳והנה בספר החינוך כתב וז"ל: "אמרו ז"ל שהאדם זוכה לבנים בשכר מצוה זו, ודקדקו הדבר לפי הדומה מאמרו שלח תשלח את האם ואם הבנים תקח לך, שהיה יכול לומר שלח תשלח את האם ולא ואת הבנים תקח לך", עכ"ל. ולשון זה מורה לכאורה להדיא כשיטת החכ"צ. ועיין בשו"ת חת"ס (או"ח סי' ק') מש"כ בזה. וכן מוכחת דעתו של בעל 'האבן עזרא' בספרו יסוד מורא (השער התשיעי) דכתב וז"ל: "ואריכות ימים למשלוח הקן, לא בעבור לקיחת הבנים, כי היא רשות", עכ"ל.
6
ז׳וכן איתא להדיא כהחכם צבי בספר שבט יהודה לרבי יהודה עייאש (הובאו דבריו בברכי יוסף יו"ד סי' רצ"ב בשיורי ברכה), וז"ל: "הדבר פשוט דמה שאמרה תורה ואת הבנים תקח לך אינו בתורת חיוב אלא בתורת רשות, שהרי כתב הרמב"ם (הלכות שחיטה פרק י"ג הלכה ו'), וז"ל, 'האומר הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים חייב לשלח את האם שנאמר שלח תשלח את האם' ע"כ. ומשמע אפילו משלח את הבנים עם האם קיים המצוה. וכן הסברא נותנת, שהרי במנין המצות לא כתב אלא הלאו דלא תקח והעשה דתשלח אם לקחה ולא הצריך שיטול הבנים, אלמא סגי בשילוח לחודיה. ואע"ג דאם היו ביצים מוזרות או אפרוחין טרפות פטור מלשלח, כמ"ש שם דין ט', אלמא דבעינן שיקיים בהם תקח לך ולא לכלביך, מ"מ בעינן ראויים לו ואז אין לקיחה מעכבא, כדקי"ל בעלמא כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו", עכ"ל.
7
ח׳ובשו"ת אמרי שפר יו"ד (תשובה ז'. לרבי נפתלי הירץ לאנדא, בן דודו של בעל הנודע יהודה, כמובא בשו"ת נודע ביהודה חלק אבן העזר סי' ס"א) מביא אריכות גדולה מאד מהפוסקים הסוברים כהחכם צבי, ומביא כמה ראיות מהסוגיא לשיטתו יעו"ש. וכן הורה רבי משה חאגיז בספרו לקט הקמח על השו"ע (יו"ד סי' רצ"ב) יעו"ש.
8
ט׳והנה כשיטת החכם צבי מצאנו ג"כ בספר 'חורב' להגאון רבי שמשון רפאל הירש (מצות שלוח הקן סעיף א, אות ט), דכתב שם שהרשות ביד המשלח לקחת הבנים או לא, עכתו"ד.
9
י׳וכן יש להוכיח מדברי האוד שמח (הלכות יום טוב פרק ג' הלכה ח'), דכתב בזה"ל: "בשילוח הקן עיקר הכוונה היא בשילוח האם מוכח מזה דאף אם אינו רוצה ליקח הבנים מצוה בשילוח האם דלפי זה עיקר המצוה היא שילוח האם", עכ"ל. וכן שמעתי מהג"ר ישראל יעקב פישר זצ"ל להורות כשיטת החכם צבי שאין צריך לעשות שום זכייה בבנים, וכדהוכיח בספרו אבן ישראל על הרמב"ם (הל' שחיטה פי"ג), יעו"ש. ועיין בהסכמה שכתב לספרנו, שציין לזה.
10
י״אהמחייבים ליקח הבנים
11
י״בהנה הלכה זו תלויה היא בחלקה במה שנתבאר לעיל (דין ב') דשם הובאו שיטות הרבה ראשונים ואחרונים שאין חיוב ליזקק לקן צפור שרואה, אלא שאם רוצה ליקח הבנים אז מחוייב לשלח האם מקודם, וא"כ לכאורה לקיחתם היא חלק מהמצוה. וכן עולה להדיא מלשון הר"ן שכתב: "שילוח מי הוי מצוה מוטלת עליו, הרי אם לא רצה ליקח הבנים פטור מלשלח", עכ"ל. וכן משמע מפירוש הרוקח על התורה לרבי אלעזר מגרמיזא (סוף פרשת כי תצא), דכתב בזה"ל: "ממורי הר"ר יעקב בר יהודה הלוי זצ"ל, פירש רבינו שמואל חסיד שמצות שילוח כשלוקח הבנים, אבל אם רוצה להניח הבנים אז אינו חייב לשלח", עכ"ל. וכן מורה סתימת לשון המחבר (סעיף ד') יעוין לבושי שרד שרמז לזה. וכן כתבו להדיא החת"ס והחזו"א הנ"ל.
12
י״גובספר 'הכתב והקבלה' עה"ת, לרבי יעקב מעקלענבורג זצ"ל (אב"ד קעניגסברג) הוכיח מהתוספתא לכאורה כשיטה זו, מהא דתניא (חולין פ"י), "נטל את האם ולא הספיק ליטול את הבנים עד שמתו או עד שנעשו טרפה פטור מלשלח", וחזינן לכאורה דקיום המצוה תלוי בלקיחת הבנים, דאל"ה מאי איכפת לי' בבנים לאחר שלקח האם וכבר קיים המצוה, יעו"ש, [ויש לפלפל בראייתו דהא עדיין לא שלח האם מידיו, רק לקחה ע"מ לשלחה]. וכן הוא בהמהרי"ט בספרו צפנת פענח (פרשת קדושים דרוש ראשון), וז"ל: "במצות שילוח הקן אמר למען ייטב לך וגו' אינו חוזר על לא תקח האם, אבל חוזר על ואת הבנים תקח לך כו', שלא תאמר הריני משלח את האם ואת הבנים לגמרי, א"כ לא קיימת מצוה, אלא למה אני מצוך לקחת את הבנים, למען ייטב לך שבזה אתה מקיים המצוה", עכ"ל. הרי להדיא דלקיחת הבנים הוי חלק מהמצוה.
13
י״דוכן כתבו לי הגר"ח קניבסקי שליט"א והג"ר יהודא שפירא זצ"ל והוסיפו שהמשלח האם ולא לוקח הבנים - לא עשה ולא כלום. ועיין בתשובות הגר"ח קניבסקי שליט"א (כ"ו, כ"ז).
14
ט״ושיטות שיש בזה חצי מצוה
15
ט״זשיטה שלישית ממוצעת מצינו בהגהות 'ידי משה' על המדרש רבה (פרשת בשלח), וציין לדבריו בעל שו"ת 'שואל ומשיב' בהגהותיו 'יד שאול' על השו"ע (יו"ד סי' דצ"ב), ותו"ד הוא, שהמשלח האם ואינו לוקח הבנים מקיים בזה חצי מצוה. אכן כבר כתב ה'יד שאול' שאין מביאים ראיה מדברי אגדה לדברי הלכה. והראה לי אחי רבי אלעזר דוד שליט"א שיש לדייק כעין דברי ה'ידי משה' מהברכי יוסף (סימן רצ"ב ס"ו), וז"ל: "ובספר בית לחם יהודה מייתא מהזהר דצריך ליקח הבנים דווקא עיין שם, ובוודאי דזו המצוה כתקנה, ומאי דמשמע ממשנתנו דקתני נוטל האם ומשלח הבנים חייב לשלח, היינו לאשמועינן דאף אם שלח הבנים חייב לשלח האם, ומקיים מיהא שלח תשלח את האם, אבל לעולם דלא קיים המצוה כמאמרה", עכ"ל. ויש לדייק מדבריו שאם אינו נוטל הבנים לא עשה מצוה כתיקונה, מ"מ מקיים החלק של מצות העשה דשלח תשלח.
16
י״זוכן הוא להדיא בשו"ת 'טוב טעם ודעת' לרבי שלמה קלוגער (חלק א', סי' רמ"ט), שכתב בזה"ל: "הבנים תקח לך הוי רשות. ואם כן יש לומר דתרווייהו איתנהו, דודאי מצות שליחת האם הוי מצוה אף אם אינו לוקח הבנים, ומכל מקום לקיחת הבנים הוי גם כן מצוה בפני עצמה ויש כאן בשליחות הקן ב' מצות יחד וכו'. וכן אמר בשלוח הקן דשלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך דלא מבעיא בשלוח הקן ב' פעמים דנחשב כפל, רק גם אם תשלח האם, והבנים תקח, נמי נחשב לכפל", עכ"ל.
17
י״חע"פ טעמי החכמה יש ליקח הבנים
18
י״טכתבו הפוסקים דעל פי המבואר בזוה"ק בכמה מקומות, יש להקפיד לקחת הבנים. יעוין בבית לחם יהודה על גיליון השו"ע שהכריע שאלתו של החכ"צ מכח דברי הזוהר דענין השילוח הוא לעורר רחמים ע"י שהאם צועקת ומיללת, דמזה יש ללמוד שצריך ליקח הבנים דוקא, דאם שלח הבנים ג"כ אז אין האם צועקת.
19
כ׳ובספר שלחן גבוה על השו"ע לרבי יוסף מולכו (ס"ק י"ט) הביא דברי הזוה"ק בתיקונים (תיקון שישי) והסיק מכך דהכל מצוה אחת, לשלח האם ולקחת הבנים, ואם לא עשה כן לא עשה כלום.
20
כ״אובערוך השלחן אע"ג דס"ל לעיקר הדין כשיטת החות יאיר עכ"ז כתב (סוף סעיף ד) וז"ל: "ומכל מקום מי שזיכהו ד' במצוה זו יקיים קרא כדכתיב, דכל רשות שבתורה היא כמצוה, רק לגבי חובה רשות קרו לה. ועוד דלפי טעמי החכמה שנאמרו במצוה זו בפירוש הרמב"ן ובחיי וביותר בזוהר ותיקונים בדווקא הוא ליקח את הבנים ", עכ"ל.
21
