שאילת יעבץ, חלק א ק״גSheilat Yaavetz, Volume I 103
א׳אמשמרדם ה' שבט התצ"ג לפ"ק
1
ב׳להחם מאכלי בשר וחלב זא"ז ע"י כלי בתנור של חרס ראוי להחמיר לכתחלה משום הרחקה
ש"ר לאהו' ה"ה כו' ועתה באתי על ד"ת אשר חשקה נפשם לדעת אם יש צד איסור להחם בתנורים הכפולים מאכלי בשר וחלב בזא"ז שיש חוכים להחמיר מטעם שלפעמים יש לכלוך בשולי כלי הראשון או נשפך מעט מרק בתנור (ואע"פ שחום התנור שורפו ומייבשו) נשאר רושם ויש לחוש שמן הרושם יבלע שולי כלי השני. וכתב מעכ"ת וז"ל ולפי קט ידיעתי אין מקום לחומרא זו כלל כו' ואמר שרוצים להביא ראיה מהרש"ל. והשיב מעכ"ת דלא דמי כלל כי רש"ל מיירי מרוטב של אסור בעין וכאן אינו כ"א רושם עכ"ד ידיד נפשי:
ש"ר לאהו' ה"ה כו' ועתה באתי על ד"ת אשר חשקה נפשם לדעת אם יש צד איסור להחם בתנורים הכפולים מאכלי בשר וחלב בזא"ז שיש חוכים להחמיר מטעם שלפעמים יש לכלוך בשולי כלי הראשון או נשפך מעט מרק בתנור (ואע"פ שחום התנור שורפו ומייבשו) נשאר רושם ויש לחוש שמן הרושם יבלע שולי כלי השני. וכתב מעכ"ת וז"ל ולפי קט ידיעתי אין מקום לחומרא זו כלל כו' ואמר שרוצים להביא ראיה מהרש"ל. והשיב מעכ"ת דלא דמי כלל כי רש"ל מיירי מרוטב של אסור בעין וכאן אינו כ"א רושם עכ"ד ידיד נפשי:
2
ג׳ואני רואה אותם טובים ונכוחים. ומאן הא דלא חש לקמחיה. אטו לא שני ליה בין איסור בעין. לאיסור בלוע. כ"ש רושם בעלמא. וכפי מה שהבנתי מכותלי כתבו. אותן המחמירים אוסרים המאכל ג"כ. וזה בורות גמור. שהרי ידוע לכל בר בי רב דחד יומא שאין כלי אוסר את חברו בלי רוטב. ואין פעפוע לכלים מדופן לדופן. כמבואר בהגהת ש"ע סצ"ב וצ"ג. וכ"כ בהדיא בש"ך בסי' ק"ה סקכ"ב גם בשם רש"ל עצמו. ובפירוש התיר הרב ט"ז בגדולה מזו במעשה שהיה שהושיבו קדרה של בשר על המקום שאפו בתנור פלאדין של גבינה מקודם. ואע"פ שבלע התנור הרבה מאיסור בעין שומן הפלאדין ולא הוסק בנתיים. ודינו ברור בלי שום הרהור כמ"ש זה פעמיים בסי' צ"ב וצ"ז. וכן כתב עוד בא"ח. גם הרב במג"א ז"ל הביא כדברים הנז' בסי' תנ"א בשם גאונים אחרונים שהסכימו להקל אפי' בפסח דמחמרינן טובא. וכן הסכמתו ז"ל להתיר המאכל אפי' יש בתנור חמץ בעין יע"ש:
3
ד׳וכבר כתבתי זה ימים רבים על אודות החצובה שנז' שם שצריכה לבון. ותמהתי על זה. לא אוכל להעתיק מ"ש באריכות. אכן עם מה שיישבתי שם קצת דברי ההג"ה בהכשר החצובה. מפני שיש לחוש שיחממו עליה איזה מאכל קשה כמו פלאדן וקיכלך בלי הפסק כלי יע"ש. לכן אודיע לאהו' שבתנור שבביתי שהוא של חרס. אני נמנע מלהחם בו מאכלי חלב. אחר שכבר נשתמשו בו בחמום מאכלי בשר. ולא מחמת שיש לחוש לבליעת המאכל של חלב מבשר. שזהו טעות מוחלט בודאי. כמ"ש כל הפוסקים ראשונים ואחרונים הושוו בכך. שאין כאן חשש איסור לגמרי. ואפי' הועמד כלי בשר בתוך רוטב של חלב או איפכא ג"כ אין המאכל נאסר אלא הכלי בלבד וגדולה מזו איכא עובדא בש"ד כלל נ"ה. אבל טעם המניעה מזה הוא משום הרחקה הראויה. שלא לבוא לידי מכשול שאם נתיר להחם עם כלי. יבואו וישימו גם מאכלים בלי כלי. וכה"ג ודאי בלע תנור ומבליע. דשל חרס אינו יוצא מידי דופיו. והרחקות כאלו מצינו רבות בטי"ד בסי' הנ"ל ואין להאריך. (ועיין בסי' פ"ז ס"ו בהג"ה) מ"מ ודאי שאינה אלא חומרא והרחקה בעלמא. מיהא בדיעבד לית דין צריך בשש דשרי. ואפי' לכתחלה בשעת הדחק והצורך קצת:
4
ה׳ובתנור ברזל חומרא יתרה היא ובין בזה ובזה אין המאכל נאסר בשום אופן כשהוחם בכלי
איברא בתנורי ברזל דידכו חומרא יתרה היא. כיון שמיד התנור מתלבן ע"י היסק. והוא הכשרו אפי' נשפך עליו דבר לח. כ"ש שאינו אלא ספק. ואעפ"כ אם ירצה אדם להחמיר על עצמו אף בזה. שיחוש שיושיבו שם מאכל בלא כלי. תיכף אחר שנשפך שם דבר האוסרו. וקודם שיתלבן ע"י חום גדול. אין לתופסו על כך. אבל לא לאסור המאכל והכלי למי שעשה כן. שהוא חסיד שוטה ומאבד ממון של ישראל בחנם. והני מילי דיש מקום להרחקה כנז'. היכא דרגילין לחמם בתנור גם מאכלים שיש בהן שומן בלי הפסק כלי כנז'. אבל אי לא רגילי בהכי לגמרי. אין מקום כלל להרחקה. ותדע שהרי מעשים בכל יום שמבשלין בשר בתנור וכיריים שמבשלין שם חלב וכן להיפך באין מונע. אע"פ שאי אפשר שלא נשפך שם מהתבשיל מאומה. מעולם לא עלה על הדעת לאסור הבשר. וכל אלה דברים פשוטים כמעט לא ניתנו להכתב. ואף לשפות קדרה של היתר בצד קדרה של איסור שרי. אע"ג דאיכא למיחש נמי לניצוצות כדאי' בגמרא פ"ק דע"א בהדיא לא הלכת מימיך לצור כו' ואינו אלא חומרא להזהר לכתחלה עיין סי' קי"ח:
איברא בתנורי ברזל דידכו חומרא יתרה היא. כיון שמיד התנור מתלבן ע"י היסק. והוא הכשרו אפי' נשפך עליו דבר לח. כ"ש שאינו אלא ספק. ואעפ"כ אם ירצה אדם להחמיר על עצמו אף בזה. שיחוש שיושיבו שם מאכל בלא כלי. תיכף אחר שנשפך שם דבר האוסרו. וקודם שיתלבן ע"י חום גדול. אין לתופסו על כך. אבל לא לאסור המאכל והכלי למי שעשה כן. שהוא חסיד שוטה ומאבד ממון של ישראל בחנם. והני מילי דיש מקום להרחקה כנז'. היכא דרגילין לחמם בתנור גם מאכלים שיש בהן שומן בלי הפסק כלי כנז'. אבל אי לא רגילי בהכי לגמרי. אין מקום כלל להרחקה. ותדע שהרי מעשים בכל יום שמבשלין בשר בתנור וכיריים שמבשלין שם חלב וכן להיפך באין מונע. אע"פ שאי אפשר שלא נשפך שם מהתבשיל מאומה. מעולם לא עלה על הדעת לאסור הבשר. וכל אלה דברים פשוטים כמעט לא ניתנו להכתב. ואף לשפות קדרה של היתר בצד קדרה של איסור שרי. אע"ג דאיכא למיחש נמי לניצוצות כדאי' בגמרא פ"ק דע"א בהדיא לא הלכת מימיך לצור כו' ואינו אלא חומרא להזהר לכתחלה עיין סי' קי"ח:
5
ו׳שוב ראיתי לבב"ח בא"ח סי' קע"ג שטעה בדין זה במ"כ והושג מבמג"א ז"ל כמ"ש לעיל בס"ד יע"ש:
6