שאילת יעבץ, חלק א קי״גSheilat Yaavetz, Volume I 113

א׳ענין מ"ש בע"ע שאם עשאה למטה מרגליו אמה א' כשר
ושהוקשה לו עוד במ"ש בעולת העוף שאם עשאה למטה מרגליו אמה א' כשר כו' והלא על הסובב עומד וכי ידכה ישוח כו' וא"ת על היסוד היה עומד ז"א כי אמרו עלה בכבש ופנה לסובב. ועוד אפי' היה עומד על היסוד אין ב"א בינונים יכולים להגיע לעשות עבודה באופן הלז בגובה יותר מד"א עכ"ד. ובאמת לא ידעתי במה נסתבך מעכ"ת כאן. וכי אמרו שיעשה כן לכתחלה בחיוב. והלא לא אמרו אלא שכשר ויצא בדיעבד. ומיתוקמא בכל גוונא אב"א בשוחה. ואב"א בעומד למטה ביסוד. ומשכחת לה באריכי דשכיחן טובא בב"ש דהוו גביהי טפי מד"א. שהוא קרוב למדת אדם בינוני כשמגביה זרועתיו. על כן לא לזר יחשב בדור ההוא שהיו כענקים בקומתן בערכנו כנודע. ומה זו תימה. כל זה פשוט לענ"ד:
1