שאילת יעבץ, חלק א קכ״בSheilat Yaavetz, Volume I 122
א׳ששאלת איך יש לנהוג בברכת הנותן לשכוי בינה אם שומע קול התרנגול בעוד לילה:
1
ב׳עיקר זמן ברכת הנותן לשכוי בינה משישלש תרנגול בינוני קריאתו וישוב בגמרא
תשובה העיקר הוא לברך מיד כששומע קול קריאתו. אף אם עדיין לילה גמורה. וא"צ עוד לחזור ולברך כשיאיר היום. כפשטא דתלמודא דכי קרא תרנגולא ליקום וליבריך. ולא מצריך לאמתוני עד דנהר צפרא. וכן קבעתי בחיבורי בס"ד. ועדיפא מנה איתא נמי בהדיא בזוהר ויקהל (דקצב"ב) יע"ש דמייתי עובדא דברכו ברכתא כד קרא גברא בפלגות ליליא (כך משמע לשונו וק"ל). איברא מסוגיית התלמוד לא נראה כן. שהרי שנינו בכל יום תורמין את המזבח מקרות הגבר. וביו"הכ מחצות דמקדמינן טובא משום חולשא דכ"ג. ואמר רב מאי קרא הגבר קרא תרנגולא. וי"ל דתרומת הדשן היתה מקריאת תרנגול בינוני ומשישלש. שהוא קרוב לאור היום. אבל התרנגול לעולם בחצות לילה הוא קורא פעם א'. ועל קריאתו הראשונה מברכין. ולפ"ז ראוי לברך אף בחצות הלילה ממש. אף כי מן אז והלאה:
תשובה העיקר הוא לברך מיד כששומע קול קריאתו. אף אם עדיין לילה גמורה. וא"צ עוד לחזור ולברך כשיאיר היום. כפשטא דתלמודא דכי קרא תרנגולא ליקום וליבריך. ולא מצריך לאמתוני עד דנהר צפרא. וכן קבעתי בחיבורי בס"ד. ועדיפא מנה איתא נמי בהדיא בזוהר ויקהל (דקצב"ב) יע"ש דמייתי עובדא דברכו ברכתא כד קרא גברא בפלגות ליליא (כך משמע לשונו וק"ל). איברא מסוגיית התלמוד לא נראה כן. שהרי שנינו בכל יום תורמין את המזבח מקרות הגבר. וביו"הכ מחצות דמקדמינן טובא משום חולשא דכ"ג. ואמר רב מאי קרא הגבר קרא תרנגולא. וי"ל דתרומת הדשן היתה מקריאת תרנגול בינוני ומשישלש. שהוא קרוב לאור היום. אבל התרנגול לעולם בחצות לילה הוא קורא פעם א'. ועל קריאתו הראשונה מברכין. ולפ"ז ראוי לברך אף בחצות הלילה ממש. אף כי מן אז והלאה:
2
ג׳וא"ת א"כ היאך מברכינן שהוא מבחין בין יום ולילה. י"ל שעל בינת התרנגול אנו מברכין. שמבין בשינוי העתים. ומבחין ג"כ בין יום ולילה. לפי שחוזר וקורא כשיאיר השחר. ועוד לשטת הזוהר ניחא. משום דהחצי האחרון של הלילה. שייך אל היום עפ"ד הקבלה: שהחצי הראשון בלבד הוא נחשב ללילה זמן הדינין. ומחצות ואילך הרחמים מתעוררין ואינו מכלל הלילה (כדמוכח בכמה דוכתי בזוהר. ועיין בפ' בא בפסוק כה אמר ה' כחצות) ודוק:
3
ד׳מכל מקום לענין הברכה הנז'. נלע"ד שלא לברך עד שישלש קריאתו תרנגול בינוני כדאיתא בשילהי פ"ק דיומא לענין אחר. ואתלמודא דידן סמכינן. וכיש אומרים דהתם עבדינן. ונראה שטעמן של י"א גם לפי פשוטו של דבר בדרך הסוד הוא. וכטעם הזוהר: יעב"ץ ס"ט:
4