שאילת יעבץ, חלק א קכ״חSheilat Yaavetz, Volume I 128
א׳נשאלתי במי ששמע שמת אביו שהיה יותר מבן מאה. ולא ידע אם הוא בתוך שלשים לשמועה אם לא:
1
ב׳מי ששמע שמת אביו בן מאה ולא נודע אם הוא תוך ל' פטור מלתאבל. צל"ע בחזקת חי אי ודאי הוי וכן במת לפנינו צריך חקירת חכם כה"ג
והורתי שאינו חייב לנהוג אבילות. כמ"ש בט"ז סי' שצ"ז והסכים עמו א"מ הגאון זצ"ל בתשו' סי' ג'. ואע"פ שצל"ע בדבריהם ז"ל. שלפי מה שהחליטו במת לפנינו שהוא בחזקת מת למפרע מיום שלא ראוהו חי. יצא מזה דין חדש בשליח שמסר גט לאשה. ואח"כ נשמע שמת הבעל ולא נודע אם מיתה קדמה לגט. שנאמר א"כ שאינה מגורשת. ולא לבד ספק אלא ודאי אינה מגורשת לדבריהם ז"ל. דכודאי דיינינן ליה. אע"ג דבספ"ז דגטין משמע דאינו אלא ספק וכ"פ בש"ע סקמ"ד. (וצ"ע קצת שלא נזכר ספק זה כ"א במצוה לכתוב לאחר יב"ח. ולא אשמועינן בהדיא גבי סתם שליחות פ"ג דגיטין. ובאמת בשמעתא דבוגרת בפנינו משמע דכה"ג ודאי הוי לרב דקיי"ל כוותיה וק"ל. ואפי' לא שמעו בו שמת. משמע דלא הו"ל חזקת חי למפרע ודאי. לפמ"ש התו' במציעא (דל"ט) גבי סבתא דאשתבאי דוק). וכן יש עוד נפקותא במי שמת והי"ל בן במדינת הים. ואח"כ נודע שמת. ואין ידוע אם מת קודם אביו או אחריו. דאע"ג דקיי"ל בא"ע סי' קנ"ז דבסתם הרי הוא בחזקת חי. עכשיו שהוא מת לפנינו נימא דבחיי אביו מת וצ"ע. מ"מ לענין אבילות ודאי מסתבר בדבריהם. ואף ביותר מבן מאה אע"ג דאיפלג. כך נ"ל יעב"ץ ס"ט:
והורתי שאינו חייב לנהוג אבילות. כמ"ש בט"ז סי' שצ"ז והסכים עמו א"מ הגאון זצ"ל בתשו' סי' ג'. ואע"פ שצל"ע בדבריהם ז"ל. שלפי מה שהחליטו במת לפנינו שהוא בחזקת מת למפרע מיום שלא ראוהו חי. יצא מזה דין חדש בשליח שמסר גט לאשה. ואח"כ נשמע שמת הבעל ולא נודע אם מיתה קדמה לגט. שנאמר א"כ שאינה מגורשת. ולא לבד ספק אלא ודאי אינה מגורשת לדבריהם ז"ל. דכודאי דיינינן ליה. אע"ג דבספ"ז דגטין משמע דאינו אלא ספק וכ"פ בש"ע סקמ"ד. (וצ"ע קצת שלא נזכר ספק זה כ"א במצוה לכתוב לאחר יב"ח. ולא אשמועינן בהדיא גבי סתם שליחות פ"ג דגיטין. ובאמת בשמעתא דבוגרת בפנינו משמע דכה"ג ודאי הוי לרב דקיי"ל כוותיה וק"ל. ואפי' לא שמעו בו שמת. משמע דלא הו"ל חזקת חי למפרע ודאי. לפמ"ש התו' במציעא (דל"ט) גבי סבתא דאשתבאי דוק). וכן יש עוד נפקותא במי שמת והי"ל בן במדינת הים. ואח"כ נודע שמת. ואין ידוע אם מת קודם אביו או אחריו. דאע"ג דקיי"ל בא"ע סי' קנ"ז דבסתם הרי הוא בחזקת חי. עכשיו שהוא מת לפנינו נימא דבחיי אביו מת וצ"ע. מ"מ לענין אבילות ודאי מסתבר בדבריהם. ואף ביותר מבן מאה אע"ג דאיפלג. כך נ"ל יעב"ץ ס"ט:
2