שאילת יעבץ, חלק א קל״דSheilat Yaavetz, Volume I 134

א׳טעות כפולה בס' קשל"ה בדין החלה
ואגב אודיעך לשמרך מטעות עצומה בענין זה מצאתי לא' מן המלקטים שרובן של בעלי בתים במדינה זו מתנהגים אחריו בלי פקפוק. ולא יחושו לשאול לחכם בדבר הנזכר בו. הוא ס' קיצור של"ה בהל' פסח בדין החלה כתב שאם נשכח מליקח חלה מעיסה א' ואינו יודע איזו היא וכו' יטול חלה מא' על הכל בלא ברכה עד כאן. ונכשל בטעיות. גדולות. כי ברור הוא לכל בר בי רב דחד יומא. שאין יכול להפריש מא' על הכל בנתערבה א' שלא ניטלה חלתה באחרות המתוקנות. דילמא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב. ועל כן אין תקנה אלא שיטול מכל א' וא'. אם לא בשיש לו פרנסה ממקום אחר. שאז יוכל להפריש מעסה החייבת על כולן. וכל זה בברכה בלי ספק. שהרי יש כאן חלה ודאית. והרי זו טעות כפולה. ועוד בו שיבושים באותה ההג"ה. מכאן תוכחה ואזהרה למורה מתוך ספרי ליקוטים כאלה. שמחבריהם לא הגיעו להוראה (והיודע מה שהיה בלבם יבין הסבה הקרובה שלא יסכימו להלכה אפי' בדברים פשוטים. פתיים אהבו פתי. עיין בחתימת הקדמת בעל הס' הנ"ל. ומפני שדנתיו בשוגג לפי שזיכה להמון עם בדברי תוכחותיו. ובקרבו ישים ארבו ושם בסתר. ולא הכשיל בו את הרבים אף אני אחפה עליו ואכסהו ולא אפרסמהו) ולא ידעו במה יכשלו בחשכה יתהלכו. והדולים מים מתוקים מבארות הפוסקים בכל אשר יפנו ישכילו ובברכת טוב יתברכו. ואם יעזרני צורי אעבור על דבריהם ואבדוק אחריהם להסיר מכשול מדרך עמנו. והיה ה' עמנו ועמך. וירבה שלומך. כנפש הטרוד יעב"ץ ס"ט:
1