שאילת יעבץ, חלק א קל״זSheilat Yaavetz, Volume I 137
א׳לשון רש"י חמור מאד במנחות דפח"ב מיושב קצת עוד ד"א נראה ונדחה
שוב אחר זמן רב נשאלתי מגביר אחד אהובי איש כלבבי שהיה רגיל עמי בדבר הלכה. לפרש לו לשון רש"י במנחות (דפ"ח ע"ב) אההיא דקשיא ליה לרבי רביעית למה נתקדשה אי מצורע חוץ הוא. פרש"י והלא כל מעשיו בשער נקנור ולא בעזרה. ותמה הגביר יצ"ו על זה. זה לשונו בכתבו והוקשה לי וכי היכן מצינו שטהרת המצורע בשתי צפרים הוא בשער נקנור אדרבה הלא אסור ליכנס ליפנים מחומת ערי ישראל קודם טהרת הצפרים ע"כ (וקושיא זו מצאתי ג"כ בס' משנה למלך) ובאמת הקשה לשאול כי בודאי יוכל לעשותה בכ"מ כאמור. חוץ מע"ח שמשלחין מתוכן המצורעין כמ"ש פ"ק דכלים. ואיך א"כ יעמוד בשער נקנור. ולא מצאתי מענה דבר ברור להתנצל בעד רש"י ז"ל כי אם בדוחק דלא דווקא קאמר בשער נקנור. אלא סירכיה דלישנא דתנא פ"ק דסוטה נקט דתנן התם לשער המזרח שעל פתח שער נקנור ששם מטהרין את המצורעים. וזהו לפי שעיקר גמר טהרתו ודאי אינה אלא בש"נ. כדאי' שילהי מס' נגעים. ואורחיה נמי דקאתי לירושלם שלא להשהות טהרתו עוד. ומעיקרא קאי בשער מזרחי שהוא מכוון נגד ש"נ כנזכר. ולזה נתכוין שאמר כל מעשיו היו בש"נ. וכבר עלה בדעתי לפום ריהטא לומר דרש"י ס"ל דירושלם אינה כבתי ע"ח לענין זה. כמו שאינה מטמאה בנגעים ואין הבית חלוט בה. ומשו"ה משני רב יוסף בשילהי עירכין דתרי ירושלים הוו. נמצא שירושלם שבה בה"מ בנוי. אין לה דין ע"ח. אבל א"א לומר כן לענין שילוח מצורעין. דהא בהדיא אמרינן פא"ד מ"מ לא נתקדשו שערי ירושלם מפני שמצורעין מגינין תחתיהן. אלא מיחוורתא כדאמרן דשיגרא דלישנא דמתני' דסוטה הוא דקנסיב. ודאתאן עלה דהא ודאי דטהרת צפרים איתה בכל מקום בא"י מיהא. הנלע"ד כתבתי יעב"ץ ס"ט:
שוב אחר זמן רב נשאלתי מגביר אחד אהובי איש כלבבי שהיה רגיל עמי בדבר הלכה. לפרש לו לשון רש"י במנחות (דפ"ח ע"ב) אההיא דקשיא ליה לרבי רביעית למה נתקדשה אי מצורע חוץ הוא. פרש"י והלא כל מעשיו בשער נקנור ולא בעזרה. ותמה הגביר יצ"ו על זה. זה לשונו בכתבו והוקשה לי וכי היכן מצינו שטהרת המצורע בשתי צפרים הוא בשער נקנור אדרבה הלא אסור ליכנס ליפנים מחומת ערי ישראל קודם טהרת הצפרים ע"כ (וקושיא זו מצאתי ג"כ בס' משנה למלך) ובאמת הקשה לשאול כי בודאי יוכל לעשותה בכ"מ כאמור. חוץ מע"ח שמשלחין מתוכן המצורעין כמ"ש פ"ק דכלים. ואיך א"כ יעמוד בשער נקנור. ולא מצאתי מענה דבר ברור להתנצל בעד רש"י ז"ל כי אם בדוחק דלא דווקא קאמר בשער נקנור. אלא סירכיה דלישנא דתנא פ"ק דסוטה נקט דתנן התם לשער המזרח שעל פתח שער נקנור ששם מטהרין את המצורעים. וזהו לפי שעיקר גמר טהרתו ודאי אינה אלא בש"נ. כדאי' שילהי מס' נגעים. ואורחיה נמי דקאתי לירושלם שלא להשהות טהרתו עוד. ומעיקרא קאי בשער מזרחי שהוא מכוון נגד ש"נ כנזכר. ולזה נתכוין שאמר כל מעשיו היו בש"נ. וכבר עלה בדעתי לפום ריהטא לומר דרש"י ס"ל דירושלם אינה כבתי ע"ח לענין זה. כמו שאינה מטמאה בנגעים ואין הבית חלוט בה. ומשו"ה משני רב יוסף בשילהי עירכין דתרי ירושלים הוו. נמצא שירושלם שבה בה"מ בנוי. אין לה דין ע"ח. אבל א"א לומר כן לענין שילוח מצורעין. דהא בהדיא אמרינן פא"ד מ"מ לא נתקדשו שערי ירושלם מפני שמצורעין מגינין תחתיהן. אלא מיחוורתא כדאמרן דשיגרא דלישנא דמתני' דסוטה הוא דקנסיב. ודאתאן עלה דהא ודאי דטהרת צפרים איתה בכל מקום בא"י מיהא. הנלע"ד כתבתי יעב"ץ ס"ט:
1