שאילת יעבץ, חלק א קמ״טSheilat Yaavetz, Volume I 149
א׳שיש להדליק נ"ח תוך פנס ועשישית מראיה גמורה
ז ושנסתפקת אם מותר להדליק נ"ח בפנס שי"ל דפנות של זכוכית. גם ע"ז כבר. עמדתי בחיבורי. וכתבתי שנ"ל פשוט שמותר. אדרבה מסתברא דהכי עדיף טפי. וקרוב אני לומר כמעט חובה היא לתקן כלי כזה לנ"ח. כדי שיהא שמור מהרוח. דהא קיי"ל אם העמידה במקום רוח וכבתה זקוק לה כמ"ש ז"ל. ולזאת תמהתי מנעורי שהרי בימי חכמי התלמוד היו מניחין אותו על פתח החצר מבחוץ כמצותו. והרי הוא מגולה לאויר השמים במקום שהרוח שולט. ואי אפשר שידלוק כשיעור מצותו. אם לא בדרך אפשרי רחוק. והיאך יצאו בזה אם לא שהעמידו שומר רוח לא יגר"ע מצדיק עינו להשגיח עליו אם יכבה לחזור ולהדליקו. וזה ג"כ קשה מאד על כל אדם. על כן אני אומר שהדליקו בפנסין מוקפין מחיצות זכות ואספקלריא המאירה דרך דופנותיה. דשפיר מיקרי נאותין לאורו כה"ג. וכמ"ש לענין הבדלה עס"ס צר"ח:
ז ושנסתפקת אם מותר להדליק נ"ח בפנס שי"ל דפנות של זכוכית. גם ע"ז כבר. עמדתי בחיבורי. וכתבתי שנ"ל פשוט שמותר. אדרבה מסתברא דהכי עדיף טפי. וקרוב אני לומר כמעט חובה היא לתקן כלי כזה לנ"ח. כדי שיהא שמור מהרוח. דהא קיי"ל אם העמידה במקום רוח וכבתה זקוק לה כמ"ש ז"ל. ולזאת תמהתי מנעורי שהרי בימי חכמי התלמוד היו מניחין אותו על פתח החצר מבחוץ כמצותו. והרי הוא מגולה לאויר השמים במקום שהרוח שולט. ואי אפשר שידלוק כשיעור מצותו. אם לא בדרך אפשרי רחוק. והיאך יצאו בזה אם לא שהעמידו שומר רוח לא יגר"ע מצדיק עינו להשגיח עליו אם יכבה לחזור ולהדליקו. וזה ג"כ קשה מאד על כל אדם. על כן אני אומר שהדליקו בפנסין מוקפין מחיצות זכות ואספקלריא המאירה דרך דופנותיה. דשפיר מיקרי נאותין לאורו כה"ג. וכמ"ש לענין הבדלה עס"ס צר"ח:
1
ב׳שמירה מן הסתירה לכאורה
ואין להוכיח מס"פ הכונס דפוטר ר"י בנ"ח. ואם איתא אמאי ליפטר. הי"ל להדליק בפנס. דהא אמינא אדרבה כך הוא עיקר מצותו. מההיא ליכא למשמע דאדמותבת לי מר"י מי נימא תיהוי מסייעא לדידי. מרבנן דמחייבי בכל גוונא. וצ"ל באמת משו"ה לעולם חייב בב"ה. שהי"ל להניח נרו בפנס ועששית. ביחוד לנ"ח לא מהני לפטוריה מה"ט. דחיובא הוא והכי איבעי ליה למעבד. איברא בלא"ה נמי ליכא הוכחה מהתם. דאטו אם הניח בעששית סתומה. משו"ה לא עבידא לאדלוקי בפשתנו של גמל. ע"י דחיפתו בדרך הליכתו הוא משבר הפנס ובפרט כשהוא של זכוכית. וע"י כך האור נאחז בפשתן:
ואין להוכיח מס"פ הכונס דפוטר ר"י בנ"ח. ואם איתא אמאי ליפטר. הי"ל להדליק בפנס. דהא אמינא אדרבה כך הוא עיקר מצותו. מההיא ליכא למשמע דאדמותבת לי מר"י מי נימא תיהוי מסייעא לדידי. מרבנן דמחייבי בכל גוונא. וצ"ל באמת משו"ה לעולם חייב בב"ה. שהי"ל להניח נרו בפנס ועששית. ביחוד לנ"ח לא מהני לפטוריה מה"ט. דחיובא הוא והכי איבעי ליה למעבד. איברא בלא"ה נמי ליכא הוכחה מהתם. דאטו אם הניח בעששית סתומה. משו"ה לא עבידא לאדלוקי בפשתנו של גמל. ע"י דחיפתו בדרך הליכתו הוא משבר הפנס ובפרט כשהוא של זכוכית. וע"י כך האור נאחז בפשתן:
2
ג׳עוד הוכחה ברורה שיצאין בו י"ח וטוב ויפה הדבר למאן דאפשר ליה
והכי משמע לי נמי מהא דעששית שהיתה דולקת מע"ש כו'. וסתם עששית היא לנטירנא בלע"ז כפירש"י. וכדמוכח מההיא דערוה בעששית וק"ל. לכן טוב ויפה הדבר בעיני. אלא לפי שלא ראיתי לרבנן קשישי דעבדי הכי. אינני גוזר ואומר שיהא חיוב בהחלט:
והכי משמע לי נמי מהא דעששית שהיתה דולקת מע"ש כו'. וסתם עששית היא לנטירנא בלע"ז כפירש"י. וכדמוכח מההיא דערוה בעששית וק"ל. לכן טוב ויפה הדבר בעיני. אלא לפי שלא ראיתי לרבנן קשישי דעבדי הכי. אינני גוזר ואומר שיהא חיוב בהחלט:
3
ד׳אבל אין לומר דעל כרחך לא הוה סבירא להו כוותי. דאין זה ראיה כיון שאנו מדליקין בפנים ויכול לדלוק בטוב אם נזהרין מלהתקרב אליו ולעבור דרך עליו במהירות ומרוצה לגרום כיבוי. וגם טורח רב יש בדבר והוצאה מרובה להמציא כלי חדש כזה. לכן לא חשו לטרוח אחריו כל כך. אמנם אם נוכל לו בקלות. יראה שנכון לעשות כן אפי' בבית כמה פעמים שגורמין לו כיבוי ומהיות טוב כו' ואי"ה ואוכל להמציאו בטוב. אראה לעשותו כך בלי נדר וזהו הנלע"ד בשאלותיך. הש"ית ימלא משאלות לבנו לעשות רצונו. כחפץ הטרוד יעב"ץ ס"ט:
4