שאילת יעבץ, חלק א י״טSheilat Yaavetz, Volume I 19

א׳שאלת כשחל יום א' דפסח בשבת אם אומרין ויהי נועם במ"ש שלפניו:
1
ב׳תשובה
2
ג׳בענין אמירת וי"נ במ"ש שלפני י"ט שחל להיות בשבת חלוקים בעלי המנהגים ונ"ל להכריע דאם הו' י"ט של פסח א"ל במ"ש שלפניו ובשאר י"ט וי"כ בכלל יש לאומרו מיה' היכא דנהוג נהוג
מהר"א טירנא כתב במנהגותיו בהתחלת הספר אם חל י"ט בשבת הבאה אין אומרים ויהי נועם במוצאי שבת שלפניו. ובסוף ס' המנהגים כתוב בדין ויהי נועם שכשחל י"ט בשבת אומרין אותו במ"ש שלפניו ונראה דהכי נהוג. חדא דאותן מנהגים קצרים שבסוף הספר חיבר א' מבתראי שהיה אחר מהר"א טירנא ז"ל. ועוד דמסתברא טעמא מאי אין אומרים אותו כשחל י"ט בשבוע הבאה. משום דבעינן ששת ימי המעשה וליכא. משו"ה בחל בשבת דלא שייך הך טעמא. למה לא נאמר אותו. אך אעפ"כ נ"ל די"ט של פסח שחל להיות בשבת שאני. שאין לאומרו במ"ש שלפניו. כיון דאיכא ערב פסח דאסור במלאכה ודוק. אבל בעי"כ שחל בע"ש. אע"ג דדמי קצת לי"ט שאין מתענין בו. מיהו כיון דלא אסור במלאכה מדינא. לא עדיף משאר ע"ש. ולא סגי מה"ט למנוע מאמירת ויהי נועם במ"ש שלפניו. איברא גם בשאר י"ט שחלו בשבת היכא דנהוג כמהרא"ט נהוג. ויש להם סמך על פי מ"ש שאין ז' בויהי נועם נגד ז' שבתות בשנה שאין אומרים ויהי נועם. ואי איתא בצרי להו:
3