שאילת יעבץ, חלק א כ״דSheilat Yaavetz, Volume I 24
א׳בתשו' אבא מרי הגאון החסיד זצ"ל סי' ל"ב יעויין מ"ש מענין נחל איתן. על דבר זה צער גדול היה לי גם מאז בהיות עדיין מר אבא ז"ל בחיים חייתו. ולא זכיתי לשואלו כי גבה טורא בינו וביני. הוגליתי מפתורא דדהבא והושלכתי אל ארץ אחרת בעוני. ולא יכולתי להודיעו צערי אשר בעיני יפלא מאד גם על מהרי"ק גם על כל העוסקים בפירוש נחל איתן. איך לא הביאו ראיה לפירושו של הרמב"ם ממקרא מלא בעמוס (ה) ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן. ואדמהדר אקראי ודחיק נפשיה לסיועי מנייהו לפירש"י. ליסייעיה להרמב"ם ז"ל דברור טפי דיגיד עליו רעו:
1
ב׳פלא גדול דלתלתא תנאי אשתמיט להו תלמוד ערוך ולתרי מגו תלת' אף מקרא מלא ובירור ענין נחל איתן ופתרונו
אך אמנם מצד אחר תגדל תמיהתי על כל החולקים על פירש"י. דבמ"כ אשתמיט להו תלמוד ערוך דפ"ק דנדה (ד'ח ע"ב) בתולת קרקע למנ"מ לנחל איתן. צונמא הרי זו בתולת קרקע. הא קמן בהדיא דבתלמודין מוכרח פירש"י. ואפ"ה לא קשיא מידי מקרא דעמוס הנ"ל. דודאי מלת נחל שם משותף הוא ומשמש שתי הוראות הא' בעד נחלי מים. והב' הוראת בקעה ועמק. כמו ויחפרו עבדי יצחק בנחל. ובטעם שיתוף זה. עמ"ש בס"ד במהדורת לח"ש רפ"ו דשביעית. ותסבול כמו כן הסמיכות למלת איתן בשני הדרכים. על כן דעתי נוטה קצת לפשרה. ר"ל שדברי שניהם אמת. שהדברים ג"כ מראים במקומן כדברי שניהם. דמדכתיב במקום אשר לא יעבד בו. על כרחך במקום הראוי לזריעה משתעי. ויצא נחל השוטף שאינו ראוי לכך. ומ"מ צריך שתהא נערפת בבקעה הסמוכה למים. דכתיב וערפו שם את העגלה בנחל. דהך בנחל יתירא הוא. דהא כבר כתיב שם. אלא ממקומו הוא למד שהיא ארץ נחלי מים. ואעפ"כ אינה כל כך ראיה:
אך אמנם מצד אחר תגדל תמיהתי על כל החולקים על פירש"י. דבמ"כ אשתמיט להו תלמוד ערוך דפ"ק דנדה (ד'ח ע"ב) בתולת קרקע למנ"מ לנחל איתן. צונמא הרי זו בתולת קרקע. הא קמן בהדיא דבתלמודין מוכרח פירש"י. ואפ"ה לא קשיא מידי מקרא דעמוס הנ"ל. דודאי מלת נחל שם משותף הוא ומשמש שתי הוראות הא' בעד נחלי מים. והב' הוראת בקעה ועמק. כמו ויחפרו עבדי יצחק בנחל. ובטעם שיתוף זה. עמ"ש בס"ד במהדורת לח"ש רפ"ו דשביעית. ותסבול כמו כן הסמיכות למלת איתן בשני הדרכים. על כן דעתי נוטה קצת לפשרה. ר"ל שדברי שניהם אמת. שהדברים ג"כ מראים במקומן כדברי שניהם. דמדכתיב במקום אשר לא יעבד בו. על כרחך במקום הראוי לזריעה משתעי. ויצא נחל השוטף שאינו ראוי לכך. ומ"מ צריך שתהא נערפת בבקעה הסמוכה למים. דכתיב וערפו שם את העגלה בנחל. דהך בנחל יתירא הוא. דהא כבר כתיב שם. אלא ממקומו הוא למד שהיא ארץ נחלי מים. ואעפ"כ אינה כל כך ראיה:
2
ג׳ולבי אומר לי שלפי פשטי הדברים בתלמוד אין לזוז בזה מפירש"י. וכך נראה בפשיטות מתוך פי' הר"ש והרא"ש רפ"ב דפאה וכמ"ש שם בלח"ש ובפ"ה דיומא מ"ה. ועוד מצאנו רב מאיר עינינו בספק זה. ומכריע ג"כ כפי' רש"י. הלא הוא התנא המקובל אונקלוס הגר. שתרגם נחל איתן נחל בייר. הרי ביאר היטב שזה הנחל הוא ארץ בורה קרקע בתולה שלא נעבדה. וזה ממש כדברי התלמוד במס' נדה דלעיל. והוא המקבל הפירוש האמיתי מחז"ל. ואין כאן ספק מעתה שהוא ודאי כדאי לסמוך עליו:
3
ד׳ועכ"פ יש זכר לדבר גם לשטת הרמב"ם מעניניה דקרא. מדכתיב ירחצו את ידיהם וגו' בנחל. דש"מ מנה קצת במקום שמים מצויים איירי. ואפשר דהיינו נמי אשר לא יזרע שאינו נזרע מחמת סמיכותו למים. לפי שכשהמים גדלים באין ושוטפין הנזרע. והוא שאמרו סימן לנחל קנים. שכן הוא בשפת הים וגדותיו ודוק:
4
ה׳ומכאן נראה קיצור זכרון המין האנושי אפי' במשובחים ובמסולתים שבו. שהרי תוקף גדולת פרשת הרמב"ם נודעת לכל בר דעת שלא הניח דבר קטן וגדול מכל הנמצא בש"ס מלבד מה שאסף משאר ספרי הקוד' כי כביר מצאה ידו החזק' (וכבר היה הו' ז"ל בחייו קובל על השכח' והודיע צערו לרבים כנראה באגרותיו) ושני המלכים מהרי"ק ז"ל המפורס' מאד. וניכר מתוך ספרו עוצם בקיאותו הנפלאה. וא"מ הגאון ז"ל הנה כל חכמי דורו יעידון יגידון שהיה אוצר בלום לתורה לא הניח למקרא ומשנה ותלמוד דבר גדול וקטן שלא היה רגיל על לשונו כמעט שגור בפיו בע"פ. ונעלם מהם זכר כולם לברכה לפי שעה כתוב מלא ותלמוד ערוך. מה יעשו אזובי קיר אנן יתמי דיתמי כאצבע בקירא לשכחה. ואין זה דבר חדש כי אין זכרון (לפעמים) לראשונים אף שהיו כמלאכים כחכמי התלמוד רז"ל הקדושים דאשכחן בגמרא לישנא דאישתמיטיה. ואף כי בחכמי דור ודור שקמו אחריהם. הנה הספרים מלאים מאלה. מ"מ כבוד החכם המובהק במקומו עומד ומשמש. והשכחה כרוכה בעקבות כל החיים המהלכים תחת השמש. השי"ת בחסדו יעזרנו שלא נשכח פקודיו כי בם נחיה אנחנו וצאצאינו ותורתו מפינו לא ימוש. תפלה לעני יעבץ ס"ט:
5